סידור שער השמים – תפלות לימי החול, שבת ומועדים, יוצרות, הגדה של פסח, פיוטים וסליחות לתעניות, ספר תהלים ומעמדות, עם פירוש התפלות ע"פ הקבלה הנקרא בשם "שער השמים" – מאת רבינו ישעיה הלוי סגל הורוויץ – השל"ה הקדוש, עם דרך החיים הכולל את כל הדינים השייכים לסדר התפילה מאת רבי יעקב לורברבוים מליסא, ועליו גם ספר שרביט הזהב על כל הלכות מילה. כמנהג אשכנז. וורשא, [תרמ"ג] 1882.
רבינו השל"ה הקדוש כותב בהקדמה לסידור: "ברוך ה'... אשר הנחני בדרך אמת... והביאני לירושלים עיר הקודש, בשנת שפ"ב, ביום הששי פרשת וזה שער השמים... השער שעולות בו התפילות... דרך שער השמים". בצוואת המחבר הנדפסת בתחילת סידורו, הוסיף: "...ואז עלה במחשבתי לחבר חיבור הקודש הזה, כדי שיהיה נדפס, שיתפשט בכל תפוצות ישראל, כדי שיהיה לי זכות וחלק בכל תפילות ישראל".
התפילה בסידור זה יש בה סגולה מיוחדת שהתפילה תתקבל ולא תשוב ריקם. כפי שכתב בעל הב"ח בהסכמתו לסידור זה: "כי אין ספק אצלנו כשיתפשטו בקרב ישראל, כל מי שמתפלל בתוכו שאין תפילתו חוזרת ריקם". רבי אברהם יעקב האדמו"ר הראשון מסדיגורא הזכיר סגולה זו בהסכמתו למהדורתו השלישית של הסידור (וורשא תרמ"ב): "סידור שער השמים מהגאון הקדוש השל"ה וכאשר העיד הגאון הקדוש המפורסם בעל הב"ח ז"ל כלשונו הזהב – אין ספק אצלינו שכל המתפלל בו תפילתו לא תשוב ריקם". הגאון המקובל הקדוש רבי נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים" מייחס סגולה זו למחבר עצמו, בעל השל"ה הקדוש, וזה לשונו במכתבו: "...סדר התפילות תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן לשבתות וחדשים וימים נוראים מראשית השנה ועד אחרית השנה שסידר וחיבר הגאון מוהר"ר ישעיה סג"ל בעל "שני לוחות הברית", והיה לו געגועין גדולים על זה הסידור, וגזר על יוצאי חלציו שיביאוהו לבית הדפוס, לזכות את הרבים שיתפללו כסדר הזה בכוונות אלו, וברית כרותה מאתו אם כסדר הזה יעשו לפני שומע תפלה בכל כח ובכוונות ההם, לא ישובו ריקם מלפניו. ופוק חזי מאי עמא דבר והסכמות הגאוני' הגדולים הקדמונים המפורסמים שבאותו הדור... מוהר"ר יואל סירקיס בעל בית חדש והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יעקב ז"ל אב"ד מלובלין... והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יום טוב ליפמן העליר זצ"ל בעל תוספות יו"ט... וכל הנביאים מתנבאים בסגנון אחד הגאונים הנ"ל, שאם יתפללו בכוונות אלו שאין תפילתן חוזרת ריקם".
מסופר על בעל התניא, שבצעירותו "סדר עבודתו היה אז ע"פ סדר השל"ה הקדוש וכוונותיו בספרו השל"ה וסידורו שער השמים" (בית רבי, ברדיטשוב תרס"ב, עמ' 2, פרק א).
[10], 694 עמ'. דף המפתחות נכרך בתחילת הספר במקום בסופו. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רישומים. חותמת. כריכה ישנה, שדרה מנותקת. תו ספר של החוקר זיגמונד זליגמן.

סדר התפילות, "כפי מנהג ק"ק ספרדים של בית הכנסת אהל רחל בשנגהאי", עם תרגום אנגלי. שנחאי, [תרצ"ג] 1933.
עם תפילות לערבי ולילי שבתות וחגים. עברית ואנגלית, עמוד מול עמוד. בעריכת רבי מנחם מענדל ברוין "חכם הכולל דק"ק שנגהאי".
[4], 36 דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. כרוך בשתי מעטפות קרטון, עם שני שערי מעטפת מודפסים. פגמים, סימני עש, וקרעים חסרים עם פגיעה בטקסט במעטפות.

אוסף דפי תפילה מודפסים, ופרסומים של בתי כנסת שונים, בהם בית הכנסת "עדת ישורון בפרנקפורט דמיין – בעברית, אנגלית, וגרמנית:
• תפלה שהתפללו בבתי כנסיות של ק"ק שער השמים בלונדון, בשבת, ר"ח אדר ראשון תרי"ט. [לונדון, תרי"ט 1859]. עברית ואנגלית. תפילה לרגל יציאתו של משה מונטיפיורי לרומא, לצורך הצלת ילד שנחטף ע"י הכנסייה.
• סליחות ליום כיפור. [לונדון?, תר"ו] הוצאת אליקום בן אליעזר פייק.
• סליחות ליום כיפור. [לונדון? תר"ז].
• סליחות ליום כיפור. [לונדון? תר"ט]. הוצאת אליקום בן אליעזר פייק.
• Propitiatory prayers for the Day of Atonement, סליחות ליום כיפור, הנוסח שאומץ ע"י הרב הראשי רבי נתן אדלר לקריאה בבתי הכנסת האשכנזיים בבריטניה. [אנגליה, בין 1845 ו-1890]. שני עותקים, עם הבדלים טיפוגרפיים קלים.
• תפלה בעד אחינו בני ישראל בארץ רוסיא, להתפלל ביום הכיפורים. לונדון, [תרנ"ב 1891]. התפילה חוברה בעקבות גירוש היהודים ממוסקבה בשנת 1891. עברית ואנגלית. שני עותקים.
• Programm für den Abschiedsgottesdienst in der alten Synagoge, תוכנייה ותפילות לטקס הפרידה מבית הכנסת הישן של עדת ישורון בפרנקפורט דמיין. פרנקפורט דמיין, אוגוסט 1907, אלול תרס"ז.
• Programm für Einweihung der neuen Synagoge, תוכנייה ותפילות לחנוכת הבית לבית הכנסת החדש של עדת ישורון בפרנקפורט. פרנקפורט דמיין, אוגוסט 1907, אלול תרס"ז.
• Synagogen-Ordnung für die Gemeinde Synagoge der Israelitischen Religionsgesellschaft in Frankfurt am Main, תקנון בית הכנסת "עדת ישורון" בפרנקפורט. פרנקפורט דמיין, [תרפ"ז] 1927.
11 דפים וחוברות. גודל ומצב משתנים.

שולחן ערוך עם באר הגולה, חלק אורח חיים. אמשטרדם, [תנ"ז-תנ"ח 1697]. דפוס עמנואל עטיאש.
הדפסת הספר נגמרה בשנת נח"ת – שנת הולדתו של הבעש"ט. בשער נכתב פרט השנה של שנת תנ"ז, ואילו בקולופון נכתב: "יום בו הלל נגמר, חלק ראשון נגמר, שבח לא'ל נאמר, כי חסדו לא נמר, נשלם ביום כ"ה לחדש כסליו שנת תנ"ח לפ"'ק".
שני שערים. הראשון מאוייר, עם דמויות מלאכים ומעמד הר סיני, בפיתוח נחושת. הסכמות מיוחדות מרבי יעקב ששפורטש ורבי שלמה די אוליוירה מרבני אמשטרדם הספרדיים.
רישומי בעלות. רישום בעלות סביב שולי השער המאוייר: "שלחן ערוך חלק א של אליה באיי בן מ' אהרן [ל]טיף נ"ע הקב"ה יזכה לבניו ולבני בניו לקרות בו והגונב ימה בזכות אב"ת וקנה אותם ד' חלקים בד' זהובים וחצי והיה זה יום קנייתו יום שישי בשבת כ"א לחדש שבט שנת תקנ"ז לפ"ק". אחרי לוח הסימנים, בדף ריק [25]: "זה שולחן ערוך חלק ראשון של מ"ו שלמה ברוך בן מ"ו... אהרן בן מ"ו לטיף נ"ע... כל מי שיגנוב יהיה בצ"ח קללות תורה".
[25], רסו, [2] דף. דפים קע-קפא כרוכים שלא במקומם. בסוף הספר נכרך דף משוקם מחלק אבן העזר. 15.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים (כולל דף השער), עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. רישומים. כריכת עור מקורית פגומה, חלקה האחורי חסר.

ספר עצי ארזים, על שו"ע אבן העזר, מאת רבי נח חיים צבי ברלין. פיורדא, [תק"נ 1790]. מהדורה ראשונה. בראש השער הקדשה עצמית חתומה, בכתב יד וחתימת "הק' מנחם מנדל שפירא", שקיבל את הספר מירושת "זקן זקנו" רבי צבי הירש חריף.
הגאון רבי נח חיים צבי ברלין (תצ"ד-תקס"ב), דיין בפיורדא, לימים אב"ד מיץ ואב"ד ג' קהילות אה"ו (אלטונה, המבורג וונדסבק). נודע כאחד מגדולי דורו. הגר"ח מוואלוז'ין כותב לו בתשובה: "אשר יקר בעיני דעתו כדעת אחד מן הראשונים" (חוט המשולש סימן ט'). ספריו החשובים והידועים הם: "מעין החכמה", "עצי אלמוגים" ו"עצי ארזים". [חיבר ספר נוסף בשם "עצי בשמים" על אבן העזר שלא יצא לאור, ראה קטלוג קדם, מכירה 6, פריט 399].
חותמות בעלות של רבי יעקב לנדא, אב"ד בני ברק.
[2], רלח, [1], י דף. 33.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ועקבות רטיבות. בלאי וסימני עש, עם קרעים חסרים ופגיעות בטקסט. הדבקות נייר. כריכה ישנה, עם שדרת עור.
מקור: אוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק.