כתב-יד, דיואן "שירות" ופיוטים. שירים למועדים שונים. [תימן, המאה ה-19 בקירוב].
[59] דף. מתוכם דף אחד ריק. בפורמט צר וארוך: 23X8.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכה ישנה.

שני מכתבים מאת רבי יהודה ליב לוין, רבה של מוסקבה וראש הישיבה בבית הכנסת הגדול. מוסקבה, תשרי תשכ"ב [1961] / אלול תשכ"ב [1962].
המכתבים נשלחו אל "אגודת הצירים" היהודיים בבריטניה. מודפסים במכונת כתיבה וחתומים בכתב ידו: "יהודא ליב בהרא"ש ז"ל לעוין".
בית הכנסת הגדול במוסקבה היה פתוח בעת התקופה הקומוניסטית תחת עיניהם הבולשות של סוכני הק.ג.ב., יהודים מעטים הורשו להתפלל בו, בעיקר זקנים, וגם זאת רק כמס שפתיים ששילם השלטון הסובייטי לעולם. ישיבת "קול יעקב" שנפתחה במקום הייתה אף היא חלק ממגמה זו. היא מנתה כעשרה בחורים, רובם ילידי הקווקז. בתחילה כיהן ברבנות מוסקבה הרב שלמה שלייפר, ולאחר פטירתו בשנת 1957, מילא את מקומו הרב יהודה ליב לוין, שכיהן במשך שנים ארוכות כרבה של מוסקבה.
הגאון רבי יהודה ליב לוין (תרנ"ד-תשל"א), נולד בניקופול לאביו רבי אליהו שמואל לוין שכיהן כרבה של ניקופול. למד בישיבת ניעז'ין ובישיבת "כנסת בית יצחק" בסלובודקה, אצל הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ. בשנת תרע"ו הוסמך לרבנות. בתפקידו כרבה של מוסקבה היה נתון הרב לוין ללחצים מכל הצדדים. השלטונות הסובייטים אילצו אותו להשתתף בתעמולת הכזב, כאילו ניתן לקיים חיים יהודיים ושמירת מצוות תחת שלטונם. הרב יצא להגן על המשטר הסובייטי, ובנאום בשנת 1968 הוא הכחיש את קיומה של אנטישמיות בברית המועצות, ואמר "כי ליהודי ברית המועצות, יש אותן זכויות שיש ללאומים אחרים...". דבריו עוררו מחאות רבות ברחבי העולם. אבל ד"ר נחום גולדמן, נשיא הקונגרס היהודי העולמי דאז, כתב כי התגובות הסוערות על דבריו של הרב לוין מעידות על "חוסר הבנה של המצב העדין של יהודי ברית המועצות, ובמיוחד מקומו של הרב לוין, שמנסה לשמר חיים יהודיים ברוסיה בנסיבות קשות".
[2] דף, 28.5 ס"מ. נייר פשוט. מצב משתנה. טוב עד טוב-בינוני. כתמים וקמטים. באחד המכתבים קרעים בקפלים והדבקת נייר דבק מצדו האחורי של הדף.