שלושה כרכים עם גליונות כתב העת "שומר ציון הנאמן", בעריכתם של הגאון רבי יעקב עטלינגר אב"ד אלטונה – בעל ה"ערוך לנר", ורבי שמואל ענאך. אלטונה, תמוז תר"ו עד טבת תרט"ז [1846-1855].
מצורפים, מספר פריטי נייר שנמצאו בין הגליונות: דיוקן בעל ה"ערוך לנר" (תצלום של הדפס); מכתב תורני מאת רבי יששכר בר אב"ד גראודנץ אל רבי ישראל מאיר פריימן (חתנו של ה"ערוך לנר"), גראודנץ, [תרמ"ב]; מעטפה של המכתב הנ"ל; מכתב תורני אל "מ' אלי' נר"ו אב"ד ומורה צדק לקהל עדתו", וואללשטיין, תר"ג [1843].
"שומר ציון הנאמן" היה כתב-עת תורני, ששם לו בין היתר כמטרה מוצהרת את המאבק ברפורמה והגנה על היהדות האורתודוקסית. הוא נדפס כמוסף דו-שבועי שצורף לכתב-העת הגרמני Der treue Zions-Wächter, שנערך אף הוא ע"י בעל ה"ערוך לנר". בראש הגליון מופיע המוטו של כתב-העת: "מכתב להרים קרן התורה והתעודה ולהסיר מכשול מדרך האמונה... חקירות, חדושים וביאורים, שאלות ותשובות, משלים ומליצות". "שומר ציון הנאמן" היה הראשון בז'אנר הזה של כתבי-עת תורניים ששילבו בין מאמרים תורניים למאמרי השקפה בענייני הזמן.
הגליון הראשון של כתב העת הופיע בי"ג תמוז תר"ו (7 ביולי 1846). הוא הופיע במשך אחת עשרה שנים, ובמשך זמן זה הופיעו סך הכל 222 גיליונות. הגיליון האחרון הופיע בכ"ד אדר תרי"ז, 20 במרץ 1857. בכרך הגליונות הראשון שלפנינו, מופיעים הגליונות הראשונים, החל מהגליון הראשון.
הכרך הראשון שלפנינו מכיל את גליונות א-נד; הכרך השני – 115 גליונות מתוך המספרים נה-רטו (חסרים 46 גליונות); בכרך השלישי – 37 גליונות כפולים, וכן 26 גליונות ראשונים של כתב העת הגרמני Der treue Zions-Wächter. רשימה מפורטת של הגליונות תשלח לכל דורש.
סה"כ 206 גליונות של "שומר ציון הנאמן" ועוד 26 גליונות של כתב העת הגרמני.
בדפי כרך הראשון מספר הגהות בכתב-יד.
בדף השער של הכרך הראשון חתימה: "חנני ד' בזה אליקים געטשליק שלעזינגער, תרי"ט לפ"ק".
הגאון הקדוש רבי אליקים געטשליק שלזינגר (תקע"ג-תר"ס), הנודע בשם "רבי געטש מהמבורג". תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל "ערוך לנר" בישיבת מנהיים. כאשר עבר רבו בשנת תקצ"ו (1836) לכהן ברבנות אלטונה, עבר עמו תלמידו החביב ללמוד שם והיה התלמיד הראשון בישיבת ה"ערוך לנר" באלטונה. במשך יותר מחמישים שנה כיהן כדיין ומרביץ תורה בישיבת ה"קלויז" החדש והישן של המבורג. תקופה קצרה כיהן גם כרבה של המבורג. נודע כאיש קדוש אשר לא פסק מללמוד ש"ס ופוסקים, ועסק רבות בספרי קבלה. איש מופת ידוע בצדקותו ובקדושתו, ולא פעם אחת אירע כי כאשר היה מבקר חולה, היה החולה מתרפא בו ביום או למחרת. על מצבתו נכתב: "מורנו ורבנו נר ישראל, עמוד התורה ואוצר היראה, הגאון החסיד... בקי בכל חדרי תורה... עמד לנס לבני דורו... קדוש וטהור מיום הולדו... ישב בשבת תחכמוני בבהמ"ד דקלויז ישן וחדש דקהלתנו יותר מנ"ה שנה...".
3 כרכים. 232 גליונות. גודל ומצב משתנים.
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.

דיוקן רבי נפתלי צבי קצנלבוגן בעל "שער נפתלי", [תגזיר מתוך ליטוגרפיה מאת פרדריק אמיל סימון (Frédéric-Emile Simon), 1850 בקירוב, ייתכן שעל-פי ליטוגרפיה מוקדמת יותר].
מתחת לדיוקן הודבקה גם הכותרת העברית (המשובשת במקצת) שנגזרה מן הליטוגרפיה: "[ת]מונת החכם הכולל הרב מה"ו הירש זצ"ל אב"ד וראש[ון] [ד]קונסיסטאריום הגליל אב"ד רהין דק"ק ווינצענהיים". מתחתיה חלק מן הכותרת הצרפתית: "N.L. Hirsch".
רבי נפתלי צבי קצנלבוגן בעל "שער נפתלי", הידוע גם כרבי לזר הירש (תק"י–תקפ"ג). מגדולי דורו, רבה של פרנקפורט דאודר [לאחר פטירת ה"פרי מגדים"] ואח"כ אב"ד ווינצהיים ורב ראשי ונשיא הקונסיסטואר לגליל העליון של הריין (או-רן; Haut-Rhin). היה מחברי הסנהדרין של פריז שכינס הקיסר נפוליאון. בן-אחיו של רבי נפתלי הירש ב"ר משה קצנלבוגן, אב"ד מדינת פאפלאץ (אוצר הרבנים 16238).
17.5X11.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. סימני דבק. קרעים וכתמים. התגזיר מודבק על נייר עבה.

"תמונת הגאון האמיתי צדיק מפורסם רשכבה"ג מהור"ר יהושע ליב דיסקין זצ"ל, המכונה בשם הרב מבריסק". ירושלים, [שנות התר"ס בקירוב. ראשית המאה ה-20]. דפוס מונזון.
דפוס ליטוגרפי של תמונת הגאון רבי יהושע ליב דיסקין.
דף, 27x23 ס"מ. מצב טוב. קמטים. נקבי עש בודדים. קרעים קלים בשוליים, ללא חיסרון.