צרור מסמכים חתומים ודפים מודפסים מהנהלת "כולל תפארת צבי – עדת מונקאטש ועשרה גלילות". ירושלים, תש"י בקירוב.
* שני דפים של "תקנות" הכולל. כתובים במכונת כתיבה, עם שש חתימות בכתב יד בכל דף של הממונים, המזכיר, הגזבר, וחתימת ידו "נשיא הכולל" האדמו"ר רבי "ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ".
* דף מודפס, מכתב מהאדמו"ר רבי "ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ – אבדק"ק מונקאטש והגלילות – תל אביב", הקורא להשתתף בבחירת הנהלה חדשה לכולל. בתוך דבריו הוא כותב כי "מלאו שש שנים מאז באתי בפעם הראשונה להשתקע בארצנו הק'...". [ירושלים, תש"י 1950].
* שני דפים מודפסים מ"ועד כולל תפארת צבי", "הזמנה" ו"סדר היום" לאסיפה כללית לבחירת הנהלה חדשה "לפי פקודת... נשיא הכולל הרה"ג ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ שליט"א אבדק"ק מונקאטש והגלילות". ירושלים, אייר תש"י [1950].
* מעטפה מודפסת של "כולל תפארת צבי – עדת מונקאטש ועשרה גלילות".
האדמו"ר רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, (תרע"ה-תשנ"ח). בן האדמו"ר רבי נתן דוד מפרציווא (ביאלה). מילדותו נודע בכשרונותיו הגאוניים ולמדנותו המופלאה. נבחר ע"י האדמו"ר בעל ה"מנחת אלעזר" רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש, כחתן לבתו היחידה חיה פרומט [שנולדה לו לעת זקנותו]. חתונתם המלכותית, תועדה בעיתונות אותה תקופה, כחתונה היהודית הגדולה ביותר במדינות הונגריה. מסופר כי הגבולות נפתחו וקווי רכבת מיוחדים הובילו יהודים מכל קצוות הונגריה אל מונקאטש, (ראה אנצי' לחסידות, ג', עמ' תתקט-תתקי). לאחר פטירת חותנו הגדול, עלה בשנת תרצ"ז למלא את מקומו כאב"ד מונקאטש ולמרות היותו צעיר לימים כבן 22, הנהיג את העדה הגדולה הזאת שלש שנים, עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. במלחמה סבל צרות רבות לאחר שגורש ע"י השלטונות ממונקאטש (עקב היותו אזרח פולני) ולאחר גלויות וגלגולים רבים (היה מפעילי ההצלה בבודפשט, ומשם נמלט לא"י דרך תורכיה ולבנון), ניצל מהשואה והגיע לירושלים בשנת תש"ד עם כל משפחתו. עם הגיעם לירושלים חלתה אשתו הרבנית חיה פרומט ונפטרה לאחר כשנה, בהותירה אחריה חמשה יתומים קטנים. [שנים מבניו מאשתו הראשונה, הם כיום האדמו"רים המפורסמים ממונקאטש ודינוב שליט"א בארצות הברית].
5 פריטים. גודל משתנה. מצב טוב. קרעים קלים ונקבי תיוק.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי אפרים קראקובסקי, על נייר מכתבים רשמי של "ועדת בנין בית מדרש לחסידי ברסלב בירושלם – שערי חסד". ירושלים, שבט, תש"א [1941].
קריאה לחסידי ברסלב "חסידים ואנשי מעשה השותים מימי הנ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה", לתמוך בהקמת בית כנסת ברסלבאי בירושלים – "לבנות בית בירושלם להגדיל כבוד שם רבינו ז"ל, כי קרוב הדבר כי עי"ז יתווספו ויתרבו נפשות לרבינו ז"ל ותתרבה האמונה...".
רבי אפרימ'ל פשדזבורז'ר – רבי אפרים צבי קרקובסקי מפשדבורז' (תר"מ-טבת תש"ו), בעל "עונג שבת". רב וצדיק מפורסם בפולין, מצאצאי רבי דוד מלעלוב. כיהן כמורה הוראה בעיר פשדבורז' על מקום אביו רבי אלתר בן ציון קרקובסקי. בגיל מבוגר התקרב לחסידות ברסלב, והפך להיות אחד מגדולי חסידות ברסלב המפורסמים.
גדול בתורה ואיש מופת. רבותיו האדמו"רים רבי אליעזר דוד מרדושיץ ורבי שלמה מרדומסק חבבוהו ואהבוהו עד מאד, ונהגו לומר לאנשים מקרבת פשדבורז' שבאו להתברך מפיהם: 'מה אתם נוסעים אלינו? הלא קרוב אליכם שוכן הצדיק ר' אפרימ'ל, שאצלו תוכלו להיוושע הרבה יותר מאשר אצלנו!' גם שאר גדולי פולין החשיבוהו לאחד הקדושים אשר בארץ.
על התקרבותו של רבי אפרימ'ל לאורו של רבי נחמן מברסלב, סיפר תלמידו ר' הלל מיכאליץ: "יום אחד הגיע לפשדבורז' החסיד המופלא רבי נחום שוסטר [=הסנדלר. אחיו של ר' נחמן שטרקס, סבו של יוסל'ה שוכמכר]. בבואו לביהמ"ד החל אותו סנדלר שח בחום וברגש שיחות וסיפורי קודש על רבינו ותלמידיו. התלוצצו הנוכחים למראהו, כיון שחזותו החיצונית היתה כשל אדם פשוט, ולא היטו אוזן לדבריו. אולם רבי אפרימ'ל וחברו 'רבי פנחס'ל עילוי' תלמידו של בעל ה'אבני נזר' מסוכטשוב, חידדו אוזנם, הקשיבו לדבריו, והתפעלו עד עומק נפשם; דיבורי אמת ואמונה נשגבים כאלה לא שמעו מימיהם. בעקבות כך, זכו שניהם להתקרב בכל לבם לדרכו של רבינו, ולאחר מכן גם קרבו רבים אחרים.
בשנת תרצ"ו עלה רבי אפרימ'ל לארץ הקודש. לפני נסיעתו נפרד מחבריו חסידי ברסלב בוורשה, ורבים מהם ליווהו באהבה גדולה. בתוך כך שמע רבי אפרימ'ל כמה אנשים שעומדים מן הצד ומצביעים עליו: "הנה רבי שנוסע לארץ ישראל"… כששמע זאת, נזעק: "חס וחלילה! אינני רבי!"
לאחר בואו ארצה, השתדל החסיד ר' דוד שכטר לדאוג לפרנסתו. כששמע שישנו מוסד הנותן תמיכה לרבנים עולים, השפיע עליו ללכת עמו לשם. כשבאו אל המשרד, נשאל רבי אפרימ'ל: "האם הייתם רב בחו"ל?" "לא", ענה. "אם כן", השיבוהו, "לא נוכל לתמוך בכם; אנו תומכים רק ברבנים". כשיצאו משם, שאלו ר' דוד: "מדוע עניתם כך, הרי הייתם שנים רבות מורה הוראה בפשדבורז'? וגם מורה הוראה בשם רב יכונה!" השיב רבי אפרימ'ל בתמיהה: "וכי בשביל כסף מותר לשקר?! הם התכוונו לאב"ד – וכזה הרי לא הייתי...". לבסוף נתקיימו בו דברי רבינו: "מי שאומר תמיד אמת – הוא מצליח" (ספר המידות), אנשי אותו מוסד התוודעו לגדלותו והם תמכו בו מרצונם הטוב (הביוגרפיה עפ"י אתר "שער ברסלב" והקדמת ספרו "עונג שבת").
נייר מכתבים רשמי 27.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי, קמטים וקרעים. הדבקות בנייר דבק חומצי.

אוסף של מסמכים בעניני נישואין וגירושין, גיטין ואישורי גירושין. כתובות. מארצות שונות בתקופות שונות. שניים מהמסמכים מתעדים את גלות יהודי רומניה לטרנסניסטריה (מולדובה, צפון-רומניה) בתקופת השואה.
* דף בכתב-יד. שטר בחתימת עדים, על הרשאה למסירת גט. דארהוי (דורוהוי, צפון-רומניה Dorohoi), תשרי תש"ה [1944].
* דף בכתב יד סת"ם. גט גירושין (עם קרע בית דין, כהוכחה למסירתו). מאהלוב על נהר דניסטר (מוגילב-פודולסקי Mogilev-Podolski), טבת תש"ד [1945]. על גבי הגט רישומי-טיוטה לגט שנכתב בדארהוי (דורוהוי Dorohoi) בחודש תשרי שנת תש"ה [1944].
* דף בכתב יד סת"ם. גט גירושין (עם קרע בית דין, כהוכחה למסירתו). בוקרסט, סיון תש"ה [1945].
* שלשה שטרות כתובה מודפסים (ללא מילוי בכתב-יד). עם התאריך "שנת חמשת אלפים ושבע מאות _____" [שנות הת"ש] ועם מיקום "בעיר וורדיין גדול" (גרוסוורדיין, אוֹרַאדְיָה Oradea). דפוס האחים רובינשטיין, אראעדא.
* דף בכתב יד. כתובה לנישואין, בחתימת עדים. מילאסלאוויץ (Miłosławice דרום-מערב פולין), אדר ב' תרס"ו [1906].
* דף בכתב-יד תימני. אישור בית דין לגירושין, בחתימות הדיינים רבי יוסף בן עואץ ורבי חיים בן סלימאן. [תימן, המחצית הראשונה של המאה ה-20 בקירוב].
7 פריטים. גודל ומצב משתנים.