מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי אפרים קראקובסקי, על נייר מכתבים רשמי של "ועדת בנין בית מדרש לחסידי ברסלב בירושלם – שערי חסד". ירושלים, שבט, תש"א [1941].
קריאה לחסידי ברסלב "חסידים ואנשי מעשה השותים מימי הנ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה", לתמוך בהקמת בית כנסת ברסלבאי בירושלים – "לבנות בית בירושלם להגדיל כבוד שם רבינו ז"ל, כי קרוב הדבר כי עי"ז יתווספו ויתרבו נפשות לרבינו ז"ל ותתרבה האמונה...".
רבי אפרימ'ל פשדזבורז'ר – רבי אפרים צבי קרקובסקי מפשדבורז' (תר"מ-טבת תש"ו), בעל "עונג שבת". רב וצדיק מפורסם בפולין, מצאצאי רבי דוד מלעלוב. כיהן כמורה הוראה בעיר פשדבורז' על מקום אביו רבי אלתר בן ציון קרקובסקי. בגיל מבוגר התקרב לחסידות ברסלב, והפך להיות אחד מגדולי חסידות ברסלב המפורסמים.
גדול בתורה ואיש מופת. רבותיו האדמו"רים רבי אליעזר דוד מרדושיץ ורבי שלמה מרדומסק חבבוהו ואהבוהו עד מאד, ונהגו לומר לאנשים מקרבת פשדבורז' שבאו להתברך מפיהם: 'מה אתם נוסעים אלינו? הלא קרוב אליכם שוכן הצדיק ר' אפרימ'ל, שאצלו תוכלו להיוושע הרבה יותר מאשר אצלנו!' גם שאר גדולי פולין החשיבוהו לאחד הקדושים אשר בארץ.
על התקרבותו של רבי אפרימ'ל לאורו של רבי נחמן מברסלב, סיפר תלמידו ר' הלל מיכאליץ: "יום אחד הגיע לפשדבורז' החסיד המופלא רבי נחום שוסטר [=הסנדלר. אחיו של ר' נחמן שטרקס, סבו של יוסל'ה שוכמכר]. בבואו לביהמ"ד החל אותו סנדלר שח בחום וברגש שיחות וסיפורי קודש על רבינו ותלמידיו. התלוצצו הנוכחים למראהו, כיון שחזותו החיצונית היתה כשל אדם פשוט, ולא היטו אוזן לדבריו. אולם רבי אפרימ'ל וחברו 'רבי פנחס'ל עילוי' תלמידו של בעל ה'אבני נזר' מסוכטשוב, חידדו אוזנם, הקשיבו לדבריו, והתפעלו עד עומק נפשם; דיבורי אמת ואמונה נשגבים כאלה לא שמעו מימיהם. בעקבות כך, זכו שניהם להתקרב בכל לבם לדרכו של רבינו, ולאחר מכן גם קרבו רבים אחרים.
בשנת תרצ"ו עלה רבי אפרימ'ל לארץ הקודש. לפני נסיעתו נפרד מחבריו חסידי ברסלב בוורשה, ורבים מהם ליווהו באהבה גדולה. בתוך כך שמע רבי אפרימ'ל כמה אנשים שעומדים מן הצד ומצביעים עליו: "הנה רבי שנוסע לארץ ישראל"… כששמע זאת, נזעק: "חס וחלילה! אינני רבי!"
לאחר בואו ארצה, השתדל החסיד ר' דוד שכטר לדאוג לפרנסתו. כששמע שישנו מוסד הנותן תמיכה לרבנים עולים, השפיע עליו ללכת עמו לשם. כשבאו אל המשרד, נשאל רבי אפרימ'ל: "האם הייתם רב בחו"ל?" "לא", ענה. "אם כן", השיבוהו, "לא נוכל לתמוך בכם; אנו תומכים רק ברבנים". כשיצאו משם, שאלו ר' דוד: "מדוע עניתם כך, הרי הייתם שנים רבות מורה הוראה בפשדבורז'? וגם מורה הוראה בשם רב יכונה!" השיב רבי אפרימ'ל בתמיהה: "וכי בשביל כסף מותר לשקר?! הם התכוונו לאב"ד – וכזה הרי לא הייתי...". לבסוף נתקיימו בו דברי רבינו: "מי שאומר תמיד אמת – הוא מצליח" (ספר המידות), אנשי אותו מוסד התוודעו לגדלותו והם תמכו בו מרצונם הטוב (הביוגרפיה עפ"י אתר "שער ברסלב" והקדמת ספרו "עונג שבת").
נייר מכתבים רשמי 27.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי, קמטים וקרעים. הדבקות בנייר דבק חומצי.

אוסף של מסמכים בעניני נישואין וגירושין, גיטין ואישורי גירושין. כתובות. מארצות שונות בתקופות שונות. שניים מהמסמכים מתעדים את גלות יהודי רומניה לטרנסניסטריה (מולדובה, צפון-רומניה) בתקופת השואה.
* דף בכתב-יד. שטר בחתימת עדים, על הרשאה למסירת גט. דארהוי (דורוהוי, צפון-רומניה Dorohoi), תשרי תש"ה [1944].
* דף בכתב יד סת"ם. גט גירושין (עם קרע בית דין, כהוכחה למסירתו). מאהלוב על נהר דניסטר (מוגילב-פודולסקי Mogilev-Podolski), טבת תש"ד [1945]. על גבי הגט רישומי-טיוטה לגט שנכתב בדארהוי (דורוהוי Dorohoi) בחודש תשרי שנת תש"ה [1944].
* דף בכתב יד סת"ם. גט גירושין (עם קרע בית דין, כהוכחה למסירתו). בוקרסט, סיון תש"ה [1945].
* שלשה שטרות כתובה מודפסים (ללא מילוי בכתב-יד). עם התאריך "שנת חמשת אלפים ושבע מאות _____" [שנות הת"ש] ועם מיקום "בעיר וורדיין גדול" (גרוסוורדיין, אוֹרַאדְיָה Oradea). דפוס האחים רובינשטיין, אראעדא.
* דף בכתב יד. כתובה לנישואין, בחתימת עדים. מילאסלאוויץ (Miłosławice דרום-מערב פולין), אדר ב' תרס"ו [1906].
* דף בכתב-יד תימני. אישור בית דין לגירושין, בחתימות הדיינים רבי יוסף בן עואץ ורבי חיים בן סלימאן. [תימן, המחצית הראשונה של המאה ה-20 בקירוב].
7 פריטים. גודל ומצב משתנים.