The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
ספר חידושי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם, מאת רבי חיים הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק. בריסק, תרצ"ו 1936. מהדורה ראשונה.
ספרו המפורסם של הגר"ח מבריסק, שנדפס כ-18 שנה לאחר פטירתו, ע"י בנו הגרי"ז. ספרו זה, שבו השקיע הגר"ח את תמצית חייו, הוזכר על גבי מצבתו כהבטחה שהספר עתיד לראות אור: "השאיר אחריו ברכה בכתב-יד חבור גדול על הרמב"ם שיראה אור". מסיבות שונות התעכבה הדפסת הספר זמן כה רב. הסיבה העיקרית לעיכוב הייתה מחסור של 600 דולרים (סכום עתק בימים ההם) שנדרשו להדפסה. בשנות התר"צ יצא רבי יחזקאל אברמסקי, תלמידו המובהק של הגר"ח, ב"קול קורא" לעורר רבנים ונדיבים שירתמו להשגת תקציב להדפסת הספר. בקריאתו זו מגדיר הגר"י אברמסקי את הספר שלפנינו במילים אלו: "בספר הזה נכללו חדושי תורתו שהשמיע ברבים כשלש עשרה שנה בתור ראש הישיבה, בישיבה היותר מובהקה במתיבתא וולזין, שבהם סלל הדרך הנכונה איך להגיע ישר אל הנקודה שבתוך העגול שבכל ענין וענין בהבנת עומק ועיקר היסוד של הדבר הנדון, כשהוא לוטש, מיישר, מזקק ומלבן שרש ההלכה לכל סניפיה וענפיה...".
כשהחלה סוף סוף מלאכת הדפסת הספר, היו כמה ממעריצי תורת הגר"ח שלא הייתה להם הסבלנות להמתין עד שתושלם מלאכת ההדפסה. לכן, על פי בקשתם, כל קונטרס שיצא מהדפוס תיכף נשלח אליהם. ידוע על שלושה שנשלחו אליהם קונטרסים מיד כשנדפסו. היו אלה רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, ה"דבר אברהם" מקובנא ורבי יחזקאל אברמסקי.
יצירה בפני עצמה היא ההקדמה המפורסמת שכתבו בני המחבר בראש הספר, שגם היא סולת מזוקקת, וכל מילה בה נכתבה בכובד ראש ולאחר התלבטויות מרובות. בהקדמת הספר נדפס שדרך לימודו של הגר"ח היא "עפ"י הדרך אשר הורו לנו רבותינו הראשונים". משפט זה נכתב בהוראת ידיד נפשו של המחבר, המו"צ המפורסם של בריסק רבי שמחה זליג ריגר, אך בני המחבר הססו לכתוב כך. באותם ימים הגר"ח התגלה בחלום לרבי שמחה זליג, ואמר לו שכעת בעולם האמת הוא נוכח לראות שאכן דרך לימודו היא "על פי הדרך אשר הורו לנו רבותינו הראשונים". לאור זאת הסכימו בני המחבר להכניס את המשפט להקדמתם. מסופר שאת משפט הסיום "החותמים ברעדה בני הגאון המחבר זצוקללה"ה" כתב הגרי"ז כשידיו נתקפות רעד של ממש (ש' מלר, רבן של כל בני הגולה, א', ירושלים תשע"ד, עמ' 592-593, ובהערה 60).
על מעמדו המיוחד של הספר בעולם התורה, מיום צאתו לאור ועד לימינו, ועל התלאות והעיכובים בהדפסתו, ראה: ש' מלר, רבן של כל בני הגולה, א', ירושלים תשע"ד, פרק טו "ירושה לדורות", עמ' 545-616; א' סורסקי, מלך ביפיו, ירושלים תשס"ד, עמ' 282-287, 219-221.‎
[1], קיב דף. נייר איכותי. 33.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים ובלאי. קרעים קלים. הדבקות נייר דבק בשולי שני הדפים הראשונים. רישום בכתב יד בדף השער. כריכת עור חדשה.
-----------------------------
לרקוד עם "ר' חיים" בהקפות בשמחת תורה
"כשהופיע בדפוס ספרו של הגרח"ס 'חדושי רבנו חיים הלוי', נתרגש ר' ברוך דוב [ליבוביץ] עד מאד בראותו את הספר, ולחש בשפתיו כמה פעמים: דעם הייליגען רבינ'ס ספר (ספרו של הרבי הקדוש). הוא ציוה להגיש יין לשלחן, ואמר שאלמלי היו מכירים באור הגדול שהופיע עכשיו על פני תבל, היו מובילים את הספר בתופים ומחולות. ולא נתקררה דעתו עד שמצא את ההזדמנות גם לזה. בשעה שחגגו בקמניץ את חגיגת חנוכת הבית של הבנין החדש של הישיבה (בחנוכה של שנת תרצ"ז) והובילו את ספרי התורה של הישיבה לבנין החדש תחת חופה בתופים ומחולות וכלי שיר, צעד ר' ברוך דוב בראש התהלוכה כשספרו של הגרח"ס בידו" (רבי ברוך דוב לייבוביץ, תל-אביב תשי"ז, עמ' פ). בהקפות בשמחת תורה בישיבת קמניץ, רקדו הגרב"ב ותלמידיו עם הספר של רבו המובהק (רבן של כל בני הגולה, א', ירושלים תשע"ד, עמ' 589).
לאחר פטירת מרן הגרש"ז אויערבאך, טיפל אחד הנכדים בחלוקת ירושת ספריו בין בני המשפחה. כששאל את דודו הגאון רבי שמואל אויערבאך באלו ספרים הוא מעוניין, הוא ביקש רק שני ספרים שהיה לו קשר רגשי אליהם, אחד מהם היה הספר חידושי רבנו חיים הלוי (מהדורה ראשונה). רבי שמואל סיפר אז, שבשעה שהספר יצא לאור, שלח אביו רבי שלמה זלמן מכתב מירושלים לעיר בריסק, בו ביקש מאת מרן הגרי"ז לרכוש את הספר, עם תשלום שצורף למכתב, והספר נשלח אליו בדואר מהעיר בריסק. רבי שמואל הסביר בכך את חשיבותו של ספר זה בעיניו. (עפ"י שמואל בדורו, ירושלים, תש"פ, עמ' שלו).

The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
חוברת בהדפסת סטנסיל: "כנוס רבני א"י – בביהכ"נ חורבת ר' יהודה החסיד, ביום כ' אדר תש"ה - הכרזות והחלטות". ירושלים, תש"ה [1945].
פרסום החלטות העצרת ההיסטורית הנודעת, בעיצומה של השואה, בה השתתף האדמו"ר הזקן מגור, רבי אברהם מרדכי אלטר בעל ה"אמרי אמת".
בעמ' 1 מופיע "סדר הכינוס", הכולל תפילות וסדר אזכרת נשמות נרצחי השואה, ישיבה על הארץ ותקיעת שופר. בעמ' 2: "קריאה לאבל למספד ולצום". בעמ' 3: "קריאה לתשובה". בעמ' 4 "אזעקה להצלה ולעזרה". בעמ' 5: "הצלת ילדים" שנשארו לפליטה במנזרים. בעמ' 6 "קריאה לראשי העמים ושליטי העולם" ובעמ' 8 ו-9: "סדר שבוע האבל" ו"סדר יום הצום" [שהוכרז עליהם בעצרת זו].
[1], 9 דף. 18X21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים ובלאי.
קונטרס נדיר זה נסרק בספריה הלאומית, במסגרת פרויקט 450 שנה לספר העברי.
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001962341/NLI
מקור: אוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק.