The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]

ספר דברי יצחק, על אורח חיים ויורה דעה, מאת רבי יצחק יעקב ווייס, חלק ראשון. גרוסוורדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, תש"ג [1943].

ספרו הראשון של הגאון הנודע רבי יצחק יעקב ווייס (תרס"ב-תשמ"ט), מגדולי הפוסקים בדור האחרון, בעל שו"ת "מנחת יצחק" (עשרה חלקים). לפני השואה היה חתנו של הגאון רבי דוד צימטבוים ראב"ד גרוסוורדיין (אשתו הראשונה נספתה אח"כ בשואה). רב בקהילות גרוסוורדיין ומנצ'סטר (אנגליה). בשנת תש"ל נקרא ע"י האדמו"ר מסאטמר לכהן כראב"ד "העדה החרדית" בירושלים. לאחר פטירת האדמו"ר מסאטמר בשנת תשל"ט נתמנה על מקומו כרב ואב"ד (גאב"ד) "העדה החרדית".

ספר זה נדפס בעיצומם של ימי מלחמת העולם השנייה. בתקופה זו הושבתו כל בתי הדפוס העבריים ברחבי מזרח ומערב אירופה, מלבד במדינות הונגריה ורומניה, שהיו אף הם נתונים במצור ובמצוק. היהודים בהונגריה המשיכו את חייהם הרוחניים, עסקו בלימוד התורה (עד כמה שהיה ניתן) ואף עסקו בהדפסת והפצת ספרים, עד שגם עליהם עלה הכורת הנאצי (עם הפלישה הגרמנית להונגריה במרץ 1944, ורציחת מאות-אלפי יהודי הונגריה, החל מחודש אייר שנת תש"ד).

[2], מ דף. 33 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים וסימני קיפול. קרעים בשולי מספר דפים. מעטפת מקורית מודפסת, עם קרעים ופגמים (צדה האחורי מנותק).

The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]

מסכת נדרים, מן תלמוד בבלי, יו"ל ע"י ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי באשכנז, בסיוע ועד ההצלה. מינכן / סט. אטיליען, תש"ו 1946.

שער מאויר עם איור של מחנה השמדה והכיתוב "צריף העבודה שבו ישבנו, למדנו והתפללנו בחשאי". בהקדמת המו"ל נכתב על "נטילת הספר מעַם הספר" ע"י הרשעים שהשמידו ושרפו את יהודי אירופה והשתדלו גם שלא להשאיר שום ספר עברי: "כל ספרי ישראל ניטלו לעיבוד נייר או לתשמיש בזוי אחר... ולפיכך אחר ימי השחרור, כמה גדולה היתה הערגה והצמאון לספר, נוסדו ישיבות אבל במה ללמוד אין... זה אשר עורר אותנו לגשת להדפיס כאן מסכתות אחדות ללמוד ליחיד ולצבור... נמצא בידינו רק מסכת קידושין ונדרים בכרך אחד כמעט חדשים, ואת המסכתות הנ"ל החלטנו לצלמם ולהדפיסם ולחלקם בין שארית הפליטה בגלות אשכנז...".

לאחר תקופה, בשנת תש"ט, נדפס במינכן כל הש"ס בשלמותו במהדורה אחידה בת 19 כרכים, עם שערים מצוירים בציור שונה מהמהדורה הראשונה שלפנינו.

רישומי שמות: "דוד אלברשטיין"; "דוד קליינפלץ"; "דוד רוזן"; "יוחנן וייצמן, אלול תשמ"ג"; "משה וינברעכר".

[2], ב-קג; טז דף. 39.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים בשולי מספר דפים, עם פגיעות ספורות בטקסט. קרע חסר בדף השער הראשון, עם פגיעה קלה במסגרת. רישומים רבים בכתב-יד, הגהות וחותמות. כריכת עור חדשה.

The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]

עשר הגדות של פסח, בהן הגדות מדפוסי שארית הפליטה, וכן הגדות שנדפסו לחיילים היהודים בצבא ארצות הברית:

• הגדה של פסח, עם ליקוטים מתלמידי הבעש"ט. פרנולד, הוצאת "יפה", תש"ו [1946].

אוצר ההגדות 4019.

• הגדה של פסח. פרנולד, הוצאת יפ"ה, [תש"ו 1946, בערך].

אוצר ההגדות 4018.

• הגדה של פסח, עם פירושים ביידיש, סיפורי יציאת מצרים ומשלי המגיד מדובנא. הוצאת המחלקה לתרבות של מרכז "מזרחי" ו"תורה ועבודה" של שארית הפליטה בגרמניה, מינכן, תש"ז [1947]. ללא מעטפת אחורית.

אוצר ההגדות 4053.

• הגדה של פסח. ירושלים, דפוס שרגא וינפלד, בהוצאת הועד היהודי האמריקאי לסיוע (ג'וינט), [תש"ז 1947, בקירוב].

אוצר ההגדות 4039.

• הגדה לפסח, עם פירוש דרך חיים ונ"ש מאת הגאון ר' יעקב מליסא, מתנה מאת ועד ההצלה להשארית הפליטה. מינכן, הוצאת ועד ההצלה, תש"ז [1947].

אוצר ההגדות 4052. נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי טופס מאוסף פרטי.

• הגדה של פסח, "הודפס בשביל הועד היהודי האמריקאי המאוחד לסיוע (ג'וינט)". [תל-אביב? הוצאת "יבנה", תש"ח 1948?]. חסרה מעטפת אחורית.

אוצר ההגדות 4109.

• הגדה של פסח, לשרידי הגולה בברכת חג החירות. מינכן, הוצאת הועד היהודי האמריקאי המאוחר לסיוע, [תש"ח] 1948. מעבר לשער הקדמה מאת "הרב שלמה שפירא מנהל "משרד דתי" בגרמניה, ומר שמואל הבר מנהל ה"דזוינט"' בגרמניה".

אוצר ההגדות 4091. נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק מספריית אחד העם, בתל-אביב.

• הגדה של פסח. ניו יורק, הוצאת , Jewish Welfare Board תש"ג 1943. אוצר ההגדות 3901. סימני עש רבים.

• הגדה של פסח. ניו יורק, הוצאת National Jewish Welfare Board, תש"ד 1944.

אוצר ההגדות 3922.

• הגדה של פסח – A Passover Haggaddah for Jewish Personnel in the Armed Forces of the united states. ניו יורק, הוצאת National Jewish Welfare Board, [תשי"ד] 1954.

דפוס צילום של מהדורת 1952. אינה באוצר ההגדות.

10 הגדות. גודל ומצב משתנים. כריכות ומעטפות נייר מקוריות, עם קרעים ופגמים (חסרות בחלקן). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

Pictorial Review, Vaad Hatzala, Germany, 1948. [מינכן? ניו-יורק?, תש"ח] 1948. אנגלית.

בדף השער, הקדשה (באנגלית) בכתב-ידו ובחתימתו של ראש ועד ההצלה, רבי נתן ברוך.

תיאור בתמונות ובמסמכים של פעילות הארגון האורתודוקסי "ועד הצלה" במחנות העקורים בגרמניה בניהולו של הרב נתן ברוך, סמוך לאחר תום מלחמת העולם השנייה. התמונות מתעדות חלוקת מזון, מטבחים כשרים, חינוך יהודי, הדפסת ספרי קודש וחלוקתם, רבני המחנות, אישים מרכזיים בוועד ההצלה, טקסים וכנסים, מסמכים מטעם ארגונים שונים, ועוד.

"ועד הצלה" הוקם בנובמבר, 1939 על ידי "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה" (Union of Orthodox Rabbis of the United States and Canada), על מנת לסייע לרבנים ולתלמידי חכמים להימלט מאימת הכיבוש הנאצי באירופה – בעיקר לצפון אמריקה, למרכז אסיה, ולסין – ולתמוך בקיומם החומרי שם. בהמשך המלחמה החל הוועד לסייע אף ליהודים שאינם דתיים, ולאחריה עסק במתן סיוע ליהודים ששהו במחנות העקורים.

כ-300 עמ' (מספור עמודים משובש). יתכן שחסרים מספר דפים בכמה מקומות. 29 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב בינוני. כתמים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים. דפים מנותקים. כריכה מקורית, בלויה, מוכתמת ופגומה (כחצי מצדה האחורי של הכריכה קרוע וחסר).

The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]

אוסף מכתבים אל הגה"צ רבי אליעזר בן ציון ברוק, בעל "הגיוני מוסר" וראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בירושלים, בענייני הצלה ועלייה בתקופה השואה ולאחריה. [אירופה וארץ ישראל, ת"ש-תשט"ז 1939-1956]. עברית ומעט אנגלית.

• שני מכתבים מאת הגאון רבי יהודה ליב נעקריץ, חתן ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן ראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" – בענין תלמידי הישיבה הפזורים במחנות העקורים בגרמניה ופראג, והכוונה לקבצם בפריז ובהמשך לדאוג להגירתם לארץ ישראל וארה"ב. פריז, תש"ו [1946].

הכותב, רבי יהודה ליב נקריץ (תרס"ז-תשמ"ד), מגדולי התורה בארה"ב. מאצילי התנועה הנובהרדוקאית, מגדולי ישיבת תלמידי נובהרדוק ומראשי רשת הישיבות בפולין, במחנות "שארית הפליטה" בסיביר ובצרפת, חתנו הגדול של ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן, מנהיג רשת ישיבות "בית יוסף – נובהרדוק" ברוסיה, פולין וארצות אחרות. כיהן כ"מנהל" הישיבה בביאלסטוק. בתקופת השואה גלה עם בני ישיבת נובהרדוק למחנות הכפיה בסיביר. לאחר השואה הגיע לצרפת והקים את הישיבה בבאיי. בהמשך הגיע לארה"ב ועמד בראשות ישיבת "בית יוסף" בברוקלין.

• מכתב ארוך (שני עמודים) מאת רבי ניסן צעלניקער מבאברויסק, בענין השגת האמצעים לצורך הצלתו ונסיעתו מאירופה. בירז', [כ"ד ניסן תש"א 1941].

הכותב, רבי ניסן צעלניקער מבאברויסק, גיסו של רב"צ ברוק ומראשי ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק (נספה בשואה, אב תש"א),

• מכתב ארוך (2 דפים) מאת רבי משה טשינגל, בענין השגת אשרות עלייה וניסיונות הצלה של כמה מחשובי רבני ובחורי ישיבות "בית יוסף – נובהרדוק" הנמצאים בווילנא: רבי שמעון סורסקי (סעמיאטיטשער), רבי יקותיאל פוקס (בילסקר), גיסו הגאון רבי יוסף רוזנטל (יאניווער, ר"מ בישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בפינסק, נספה עם משפחתו בשואה), רבו הגאון רבי יעקב שטערין (ראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בהורדנקה ובוויסאקה-מזובייצק, נספה עם משפחתו בשואה). בראש דבריו הוא מביע את שמחתו על כך שרבותיו רבי אברהם יפהן ורבי שמואל וינטרויב השיגו אשרות עלייה. תל אביב, כ"ט ניסן ת"ש [1940].

הכותב, רבי משה טשינגל (תרע"א-תשל"ט), מבחירי תלמידי ה'סבא' מנובהרדוק, ר"מ ומשפיע רוחני בישיבות "בית יוסף" נובהרדוק בארץ ובחו"ל. נהג ללכת כל היום בטלית ותפילין. החזו"א אמר עליו: "שמי שמסתכל על הצורה של ר' משה טשינגל מקבל יראת שמים". מח"ס "מבקשי השלימות".

• שני מכתבים (על גבי גלויות) מאת רבי דב זייד, בעניין הצלתו של רבי יצחק אלחנן וולדשיין (דער שערשאווער), ובענין בחורי הישיבות מפולין הנמצאים בליטא והצלתם באמצעות ויזות ליפן, ובענין ידיעות שהתקבלו מישיבות "בית יוסף – נובהרדוק" באוסטרובה, מעזריטש וביאליסטוק. תל אביב, ת"ש-תש"א [1940-1941].

הכותב, רבי בעריל דוב זייד מאוסטרובצה (בערך תרע"ב-תשמ"ג), מתלמידי ישיבות "בית יוסף – נובהרדוק" בפולין ובארץ, רב בית הכנסת "מאור הגולה בתל-אביב ורב שכון פא"י בקרית שלום תל-אביב.

• מכתב הגאון רבי שמואל ווייצעל – בענין פרוץ המלחמה ו"חורבן אחינו בני ישראל", עם ברכה לגמר חתימה טובה. תל אביב, תשרי ת"ש [1939].

הכותב, רבי שמואל ווייצל (תרס"ה-תשל"ח), בן הגאון רבי דוד ווייצעל אב"ד ברנוביץ וחתן רבי שלום יצחק סגל אב"ד סופרסאל וטרסטינה), מחשובי תלמידי ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בביאליסטוק וידיד-נעוריו של ה"סטייפלער"; בשנת תרצ"ה עלה לארץ ישראל וכיהן כרב בתל-אביב; לימים נהיה מחותנו של רבי בן ציון ברוק, מקבל המכתב.

• מכתב מאת רבי יצחק דוב לנקמן מאיזביצה, מנהל סניף ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בבראדי(?), אשר נמלט יחד עם כל בני הישיבות עם פרוץ השואה לעיר ווילנא – בעניני הצלה והשגת אשרת עליה לארץ ישראל. ווילנא, [ת"ש 1940].

• מכתב מאת הארי (אהרן) גודמן, סגן נשיא אגודת ישראל בלונדון, בענין שליחת ספרי קודש אל רבי גרשון ליבמן בישיבה במחנה העקורים בברגן בלזן. לונדון, תש"ו [1945]. אנגלית.

• מכתב מאת Eduard W. Blatchford, סגן הקונסול האמריקאי בירושלים (על נייר מכתבים רשמי של הקונסוליה), במענה על מכתב של הרב"צ ברוק. ירושלים, [תש"ב] 1942. אנגלית.

• שני מכתבים בענין חיפוש קרובים לאחר השואה. תל-אביב תש"ו (1946) / ירושלים, תשט"ז (1956).

[15] דף. גודל משתנה. מצב כללי טוב. פגמים קלים.