The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]

שטר בכתב-יד, על הלוואה מאת קופת גמ"ח "אוצר החסד קרן שמואל", בחתימת הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק הרב הראשי לארץ ישראל. ירושלים, י"א ניסן תרפ"ג [1923].

שטר חוב על סך 200 גרוש שהתקבלו מאת "קופת מלוה אוצר החסד קרן שמואל", בחתימת הלווה: "צבי....", וחתימת ערבות של הרב הראשי: "הק' אברהם יצחק ה"ק" [הכהן קוק].

על השטר שני בולי-מסמכים על סך 5 מיל, וחותמת: "נפרע".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 13 X 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ונקבי תיוק. קרעים קטנים.

The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]

ספר ערפלי טהר, רשימות קצרות של רגשי קודש, מאת הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, בתקופה בה כיהן ברבנותה של העיר יפו והמושבות. [יפו, תרע"ד 1914. דפוס א' איתין].

ספר זה נגנז ע"י המחבר, באמצע הדפסתו. נדפסו רק חמשה גליונות (עמודים א-פ וללא שער). במכתב הרב קוק לבנו רבי צבי יהודה, מתאריך כ"ט אייר תרע"ד, כותב מרן הרב על הדפסת הספר ועל תוכנו: "... תקפו עלי רגשי תשוקה להדפיס איזה מרשימותי, כסדר כמו שהם, והחילותי להדפיס אצל איתין בשם ערפלי טהר, כמה גליונות... אקוה שהדברים כמו שהם בלא שרק ועיבוד גם הם יהיו לברכה, ואולי מהם ימצאו שברכתם תבולט דוקא ע"י חסרון העיבוד, 'לחם חם כיום הלקחו'...". (אגרות הראי"ה, כרך שני, ירושלים תש"ו, עמ' רצב-רצג, סי' תרפז). במכתב נוסף לבנו הרצי"ה, מתאריך כ"א סיון תרע"ד, שנכתב כתשובה על הערות עריכה ששלח אליו, כותב לו אביו הראי"ה: "... את הלשון אני מתקן לפעמים כיכולתי, אבל להשמיט דברים עדיין לא ניסיתי, ואולי לא בא לידי עדיין מסוג זה..." (אגרות הראי"ה, כרך שני, עמ' רצז, סי' תרצ"ג).

ספר זה מביכורי ספריו של הרב קוק, תוכנו על עבודת השם ועל תחיית עמנו בימי "עקבתא דמשיחא", המתעוררת גם אצל יהודים שעדיין רחוקים מדת ישראל. הרעיונות שבו מתאימים יותר לספריו הבאים של הרב, בהם נתן ביטוי פומבי לעומק מחשבותיו ולרוחו הסוערת. הדפסת הספר נעשתה בהחלטה ספונטנית, וכפי הנראה מהמכתב הנ"ל גם לא הייתה החלטה סופית, אלא התחלת הדפסה, על מנת לראות ולהחליט תוך כדי הדפסה אם הדברים ראויים להתקבל בציבור. לפי המסופר, שלח הרב קוק את הגליונות הללו למתי-מספר מתלמידיו הקרובים ואנשי סודו, ולאחר התייעצות איתם נגנז הספר. עיקר ההתנגדות באה מצידו של בנו הרצי"ה קוק, שהיה מודע לצפוּן בכתבים אלה, ולפולמוס הציבורי שהם עלולים לעורר עקב יחסו האוהד לתנועת התחיה הלאומית.

א"מ הברמן, ברשימתו על ספרים שלא נשלמו בדפוס ("הכל תלוי במזל אפילו ספר", ארשת, ג, תשכ"א, עמ' 126, מס' 88), כותב: "הספר מכיל ענייני מוסר וקדושה, וההדפסה נפסקה כנראה משום שלא היה הדור ראוי לדברים שנאמרו בו". ואכן ספר זה לא זכה למהדורות חוזרות עד שנת תשמ"ג, בה נדפס הספר מחדש ע"י מכון הרצי"ה, במהדורה מחודשת וערוכה [מצונזרת ועם הוספות].

פ עמ'. 24.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בלאי וקרעים. דפים וקונטרסים מנותקים. בדף הראשון: כתמי לכלוך ומחיקת אותיות, וקרעים חסרים בשוליים. מעטפת בריסטול.

The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]

דף מודפס לחג השבועות – שטר "תנאים ראשונים ואחרונים" בין ישראל לתורה הקדושה. בהוצאת "ממציא התנאים רב זלמן בראנסאן...", ו"מסדר התנאים רב פינחס פאבערסאן...". שיקאגו, אילל. (ארה"ב), תרע"ט [1919].

שטר "תנאים" לנישואי עם-ישראל עם התורה הקדושה, בין "מלך מלכי המלכים הקב"ה... העומד מצד בתו הכלה... מרת תורה תושיה תחי' – ומצד השני... רבן של כל החכמים ואדון כל הנביאים רבנו משה, העומד מצד בנו החתן.... מורנו ר' ישראל ישרון יחי'.... החתן המצוין העילוי המפורסם... מורנו ר' ישראל, ישא למז"ט את הכלה נאה וחסודה מרת תורה בחופה וקידושין כדת משה וישראל... רק ידורו בבית אבי הכלה בנחלת ה'... החתונה תהי' למזל בחג השבועות אור ליום ו' ניסן בשעה מוצלחת...".

הנוסח המעניין כולל גם את תפקידי אבות העולם, אשר יתכבדו בהם בטקס החתונה – משה רבינו, אהרן הכהן, דוד המלך ושלשת האבות: "הרב רבנו משה הלוי מכובד בברכה ראשונה ובסידור קידושין כדת-ו, מורנו ר' דוד מזמר מנצח בנגינות מכובד בנעים זמר מזמור לדוד... מורנו ר' אהרן הכהן משרת בקודש מחויב לישא כפיו ולברך ברכה אחרונה את החתן עם הכלה... ע"ק מצד הכלה, תלתא שושבינין, ה' ר' אברהם... ור'י יצחק בר' אברהם ור' יעקב בר' יצחק... ע"ק מצד החתן, תרי בני אבהן ר' עולל ור' יונק...".

[1] דף. 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים.

The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]

כרזה מודפסת – קול קורא, לתמיכה בשיקום בית החולים היהודי בדרוסקניק. דרוסקניק (נדפס בעיר גרודנא, בדפוס Lux), אלול תרצ"ב 1932. יידיש.

"קול קורא! לאחינו בני ישראל בכל אתר ואתר, ברידער יידן!" – קריאה לטובת שיקום בית החולים היהודי בעיירת המרפא דרוסקניק שבמחוז גרודנא, חתום (בדפוס) בידי 35 מגדולי הרבנים בליטא ופולין, ראשי הקהילות והעסקנים בליטא ופולין, ובהם: רבי חיים עוזר גרודזנסקי אב"ד וילנא, רבי שלמה דוד כהנא מווארשא, רבי דוד פאיאנס אב"ד ביאליסטוק, רבי מאיר קרליץ אב"ד לכוביץ', רבי יוסף יוסלביץ' אב"ד סובאלק, רבי יהודה ליב פיין אב"ד סלונים, ואחרים.

בקול הקורא מתואר בהרחבה ייסודו של בית החולים לפני 95 שנה, והשירות שהעניק במשך השנים לרבבות חולים יהודים, רבים מהם עניים מרודים ואומללים. במהלך מלחמת העולם הראשונה חרב בית החולים, ומאז נותר עזוב, ואלפי החולים נותרו ללא מענה. בהשתדלות רבה הישיש של דרוסקניק, הגאון רבי שלמה גורדון, התכנסה אספת רבנים גדולה, והוחלט להקים ועד פועל בראשותו לטובת המוסד. מתוכו נבחרה הנהלה שבה היו חברים בין היתר: רבי חיים עוזר גרודזנסקי אב"ד וילנא, רבי דוד פאיאנס אב"ד ביאליסטוק, רבי שלמה דוד כהנא מווארשא ורבי אברהם געלבארט אב"ד גרודנא.

[1] דף. 48 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. הדף גזור לשלושה חלקים (בחלקו העליון ובאמצעיתו). סימני קיפול וקמטים. קרעים ובלאי קל בשוליים.