ספר שלחן ערוך אורח חיים, עם פירוש שתילי זיתים, מאת רבי דוד מזרחי מק"ק צנעא. ירושלים, [דפוס הירשנזון – דפוס מערכת "הצבי"], [תרמ"ו]-תרנ"ה [1886-1895].

פירוש לשלחן ערוך אורח חיים, עם הפנים, ומקצת ההגהות של הרמ"א. המחבר כתב שהשמיט את הגהות הרמ"א הסותרות את דברי השו"ע, וגם מנהגים שאינם נהוגים בקרב בני תימן, אך בפועל הוסיפו המדפיסים את ההגהות שהשמיט המחבר. לספר נוספו שני חיבורים מאת רבי יעקב מרדכי הירשנזון (מקים בית הדפוס ואביו של המדפיס יצחק הירשנזון): "מי באר", ביאור והרחבת דברי "באר הגולה" (נכלל בתוך "באר הגולה") ו-"עינות מים", מקורות וביאורים קצרים לשולחן ערוך. חיבוריו של הירשנזון מגיעים עד סימן שצב (נפסקים באמצע הסימן), שם נסתיימה ההדפסה של שנת תרמ"ו (ראה להלן).

[6], צז; קצח, [1]; קנו, [1] דף. 25 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים קטנים בשולי דף השער, וקרעים חסרים בדף האחרון עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

הספר הובא לדפוס בשנים תרמ"ה-תרמ"ו בידי רבי משה השאש, בבית הדפוס של משפחת הירשנזון, אך ההדפסה התעכבה ולא הושלמה, כפי הנראה בעקבות סכסוך שפרץ בין השאש לבין קבוצת חכמים תימנים שהחלה להדפיס את הספר במקביל, עם הוספות אחרות, בדפוסו של ישראל דב פרומקין – ראה פריט קודם. בעקבות הסכסוך, חלקו של החיבור שכבר נדפס בדפוס הירשנזון (דפים [2]-[6], א-צז מהספירה הראשונה ודפים א-קפו מהספירה השנייה) נשאר מונח בבית הדפוס. בינתיים עזבו בני משפחת הירשנזון את ארץ-ישראל, ובסופו של דבר, רק בשנת תרנ"ה (תשע שנים לאחר התחלת ההדפסה), ביוזמת רבי יחייא בנו של רבי משה השאש, נדפסו יתר הדפים, עם דף שער לספר כולו, באותו הדפוס, שכעת היה נקרא "דפוס מערכת הצבי" (ראה עוד: ש' הלוי, מס' 564, 565).

ש' הלוי, מס' 565.

ספר מלחמת חובה – "נגד עלילות אויב אורב אשר יצא לקרב" (פולמוס הרב מאדא רבי מרדכי אליעזר וובר, נגד רבי שלמה גנצפריד ומחלוקותיו בהלכה עם ה"דברי חיים"). מהדורה מורחבת. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885].

בסוף הספר נכרכו שני דפים (מתוך שלושה; חסר הדף האחרון) מקונטרס "עדות שושנים" – תוספת תגובה ומכתבי תמיכה בעד רבי מרדכי אליעזר וובר בפולמוס נגד הרב גנצפריד. [ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, תרמ"ה 1885].

הגאון מאדא רבי מרדכי אליעזר וועבר (תקפ"ב-תרנ"ב), תלמיד ה"דברי חיים" מצאנז. כיהן ברבנות בקהילות שונות בהונגריה. עלה לירושלים בשנת תרל"ה בערך, ובה הדפיס מספר חיבורים. חלק מחיבוריו היו כתבי פולמוס נגד החולקים על פסקי מורו ורבו האדמו"ר בעל "דברי חיים". גם בספריו האחרים של הרב מאדא מופיעות הקדמות מעניינות ודברי פולמוס בנושאים שונים העומדים על הפרק.

הפולמוס המרכזי שבו היה מעורב הרב מאדא התעורר כאשר יצא בפרסומים נגד רבי שלמה גאנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך", שבספרו "אהלי שם" השיג על דבריו של רבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז בספרו "דברי חיים". בתחילה פרסם הרב מאדא קונטרס בשם "מלחמת חובה" (ירושלים תרמ"ב), ובהמשך הדפיסו שוב במהדורה מורחבת (ירושלים, תרמ"ה – הנמצא שלפנינו). בתגובה הדפיס רבי שלמה גאנצפריד קונטרס בשם "מכסה לאהל" (בסוף אחת המהדורות של קיצור שו"ע), ובו תקף במילים חריפות את הרב מאדא והאשימו בהאשמות קשות. בהמשך הפך ה"מכסה לאוהל" לכלי ניגוח בידי מתנגדי הרב מאדא בתוך כולל הונגריה בירושלים. הם הדפיסוהו בשנית (בשנת תרמ"ט) בדף גדול, והדביקוהו על דלת ביתו בירושלים (ראו ש' הלוי, מס' 638). הרב מאדא נזעק להגן על עצמו בקונטרס "אופל ובוחן", בו הובאו מכתבי רבנים התומכים בו. הוא מספר כי "קראו [את המכסה לאוהל] כמגילה בביהמ"ד ונפוץ בכל עה"ק... ושלחו לחברון... והגזימו לשלוח לחו"ל...", וטוען במפתיע כי ה"מכסה לאהל" לא נכתב מעולם על ידי רבי שלמה גנצפריד ואף לא נדפס בידיעתו, אלא הוא פרי זיוף של "איש מרמה וזייפן". בקונטרס "אופל ובוחן" מוזכרת המחלוקת בכולל "בחודש אלול העבר" וכן הדפסת "מכסה לאהל" השנייה בירושלים, ומכאן שנדפס בשנת תר"ן בערך [ראו גם ש' הלוי, מס' 637-638]. על פולמוס הרב וועבר והרב גאנצפריד ראו עוד: ריינהרץ שמעון, "הרב שלמה גאנצפריד", בתוך "קארפאטורוס – אנציקלופדיה של גלויות" תשי"ט, עמ' 400.

[2], יט, [1]; [2] דף. 31.5 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.

ש' הלוי מס' 508; 519.

אוסף ספרים וחוברות מדפוסי ירושלים:

• ספר תקפו של נס, חלק ראשון, מאת רבי חביב חיים דוד סתהון. ירושלים, דפוס הרי"ן לעווי, תרנ"ד [1894].

• "אמת מארץ – תצמח", קונטרס פולמוס [מאת ר' יחיאל מיכל פינס], שהוצא על ידי בית ישראל חברת "מגיני ארץ". ירושלים, ללא שם דפוס, [תרנ"ד 1894]. חוברת ראשונה. ללא חלק "מאמר הד הרים" שהופיע במקור (עם שער נפרד).

• מלאכת מפרק, על חליבה בשבת ע"י מכונה "המעופפת בכנפי ר'ח מהרי קעצקעל (אמריקע) לבני ברק (ארצ"י)", מאת רבי יהודה נח בראווער. ירושלים, דפוס רפאל חיים הכהן, תרפ"ט [1929]. בדף האחרון נדפס מכתב מאת הרב קוק, התומך בדעת המחבר נגד המתירים חליבה בשבת באמצעות מכונה.

• מפי דודי, "זכרונות מדודי הגאון החסיד רבי משה קליערס", מאת משה אהרן פרלמן. ירושלים, דפוס צוקרמן, תרצ"ה [1935].

• כי תצא למלחמה", צו השעה מאת ח. קרונז'ק (בן יוסף). ירושלים, הוצאת מרכז "יהדות" בארץ ישראל, דפוס "חורב", תש"ח [1948].

• "צו השעה התגוננות למען קדושת האומה", בדיני ייחוד. ירושלים, הוצאת חברת משמרות הצניעות, דפוס "חורב", תש"ח [1948].

• "דבריו האחרונים של מרן הגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל...", צוואת הרב עוזיאל, בהוצאת משרד הדתות. ירושלים, דפוס טורים, חשוון תשי"ד [1953]. עם תמונת הרב.

7 ספרים וחוברות. גודל ומצב משתנים. מרביתם ללא כריכה. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

כרוז מודפס, "קול נהי נשמע מציון, לאחינו שבגולה, ע"ד פליטי רוסיא שבאו לארץ הקודש, בשמעם קול עלה נדף, שמועות שוא ושקר, כי יתנו קרקע לנחלת עולם בארץ ישראל, לבני ישראל". [ירושלים, ללא שם מדפיס, א' דר"ח אדר שני תרמ"ג 1883].

הכרוז נדפס בעקבות הקמת מושבה חקלאית על ידי המיסיון האנגלי בירושלים. המושבה הוקמה על אדמות הכפר הערבי ערטוף שבהרי ירושלים, ובהמשך נודעה בשם "הר-טוב". על הכרוז חתומים עשרים מחשובי וגדולי רבניה האשכנזים של ירושלים, ובהם רבי משה נחמיה כהניו ורבי יוסף חיים זוננפלד, ובתחתיתו נוסף מכתב-הסכמה (בדפוס) מטעם בד"צ האשכנזים בירושלים, חתום בידי חברי הבית דין ובראשם הראב"ד רבי יעקב יהודה ליב לעווי.

בכרוז מתריעים רבני ירושלים מפני פעילות המיסיון האנגלי בירושלים, אשר מנצל את מצוקתם של יהודי רוסיה שנפגעו בפוגרומים של "סופות בנגב", ומפתה אותם לעלות לארץ ישראל באמצעות הבטחות שווא לקרקעות חינם ופרנסה בעבודת האדמה. הרבנים מתארים את מאמציהם להציל את היהודים שכבר התפתו ובאו לארץ, להשיבם לדת אבותיהם ולסייע להם לשוב לרוסיה. הם פונים לרבני חוץ לארץ בבקשה לפרסם אזהרה זו ברבים ולהתריע בפני אלו המתכננים לעלות לארץ, לבל ייפלו ברשת המיסיון:

"...לא נוכל לחשות מדבר ולהתאפק להסתיר דבר... כי נצתה אש מציון מלהקת המיסיאנערין... לכן עוררנו זעקת שבר... לאחינו שבגולה, למען ישמעו מרחוק... וידעו כי דוברי שקרים ובעלי כזב... להטות לב עני ואביון, ולהוליכו שולל בתקות שוא ומדוחים, כי יתנו להם קרקעות לעבודת שדה 'לנחלה עולמית', פליטי רוסיא, מרוב לחצם במושבותם וגודל ענים ומרודם, האמינו לקול השוא והשקר, ויבואו משפחות רבות, מהם אשר רוב ענים העבירם על דעתם ועל דעת קונם... נשענו על הבטחת המסיתים אשר ייסדו להם קאלאנייעס... רבות עמלנו ויגענו ולא הונח לנו, כי רבים מהם שלחנו עוד טרם שפרצו דרכם... ונתנו להם על הוצאות הנסיעה ועל הדרך... ונקבץ נדבות מיושבי עיר קדשנו, נאסוף לחם וקמח, כל מיני מאכל, לכלכל נפשות רבות ונענות... וכמה בתי אבות באו לפנינו וחזרו בתשובה שלימה ושבו לדתנו... ומה עוד יש לנו עוד כי אם לזעוק אל ה', ואל אחינו שבגולה בכל מקום שהם, אשר יודיעו לכלל ישראל, כי הבטחת הקרקע ועבודת השדה לבני ישראל, נובע ממקור השקר והשוא... חובה רבה על כל גאוני ורבני ישראל... להודיע זאת בשערי ישראל אחינו בכל פלך ופלך בכל עיר ועיר מגורי ישראל, למען ידעו וישמרו רגלם מלכד... ולא יבא לירושלם, כי אם מי שבטוח בעצמו ובאמונת ביתו ורכושו, שיוכל לכלכל את ביתו בלתי עזר הזולת...".

[1] דף. 40 ס"מ. מצב בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים, בקווי הקפל ובשוליים, עם פגיעות בטקסט. הדבקות נייר לחיזוק. רישום בעט.

לא נרשם אצל ש' הלוי.