מסכת נדרים, מן תלמוד בבלי, יו"ל ע"י ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי באשכנז, בסיוע ועד ההצלה. מינכן / סט. אטיליען, תש"ו 1946.

שער מאויר עם איור של מחנה השמדה והכיתוב "צריף העבודה שבו ישבנו, למדנו והתפללנו בחשאי". בהקדמת המו"ל נכתב על "נטילת הספר מעַם הספר" ע"י הרשעים שהשמידו ושרפו את יהודי אירופה והשתדלו גם שלא להשאיר שום ספר עברי: "כל ספרי ישראל ניטלו לעיבוד נייר או לתשמיש בזוי אחר... ולפיכך אחר ימי השחרור, כמה גדולה היתה הערגה והצמאון לספר, נוסדו ישיבות אבל במה ללמוד אין... זה אשר עורר אותנו לגשת להדפיס כאן מסכתות אחדות ללמוד ליחיד ולצבור... נמצא בידינו רק מסכת קידושין ונדרים בכרך אחד כמעט חדשים, ואת המסכתות הנ"ל החלטנו לצלמם ולהדפיסם ולחלקם בין שארית הפליטה בגלות אשכנז...".

לאחר תקופה, בשנת תש"ט, נדפס במינכן כל הש"ס בשלמותו במהדורה אחידה בת 19 כרכים, עם שערים מצוירים בציור שונה מהמהדורה הראשונה שלפנינו.

[2], ב-קג; טז דף. 38.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.

חמישה ספרים מדפוסי "שארית הפליטה" במחנות העקורים בגרמניה לאחר השואה, ספרי חסידות ומחזור:

• ספר כתר שם טוב, מתורת הבעש"ט. [מינכן, הוצאת ועד ההצלה, תש"ו 1946]. בשער: "כמש"נ מקדם בסלאוויטא".

• ספר נועם אלימלך, להרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזנסק. פערנואלד, דפוס יפה, [תש"ז 1947].

• ספר תרי עשר. מינכן, בהוצאת הג'וינט, תש"ח 1948.

• מחזור לראש השנה ויום כיפור, כמנהג ספרד. מינכן, הוצאת "משרד דתי" ע"י הג'וינט, תש"ט 1949.

• ספר תולדות יעקב יוסף, להרה"ק רבי יעקב יוסף מפולנאה, תלמיד הבעש"ט. [לאנדסבערג], דפוס כתר, [תש"י 1950 בערך].

5 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות וישנות (בהן: כריכות מעטפת בריסטול). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

שני ספרי חסידות בכרך אחד, שנדפסו בשנחאי בידי ועד ההדפסה "מפיצי אור" של הפליטים תלמידי ישיבת חכמי לובלין, שנמלטו מהשואה אל המזרח הרחוק:

• ספר קדושת לוי, מאת האדמו"ר רבי לוי יצחק מברדיטשוב. שנגהאי ("מדינת כינה"), ועד הדפסה "מפיצי אור", תש"ו [1946]. דפוס צילום של מהדורת וורשא תרל"ו.

• ספר עבודת ישראל, דרושים על התורה ועל פרקי אבות, מאת המגיד רבי ישראל (הופשטיין) מקוז'ניץ. שנגהאי ("מדינת כינה"), ועד הדפסה "מפיצי אור", תש"ו [1946].

קדושת לוי: קיא; ב-לג דף. עבודת ישראל: [1], 188 עמ'. 23.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בשולי הדפים. דפים וקונטרסים רופפים ומנותקים. כריכה מקורית, בלויה.

ועד ההדפסה "מפיצי אור"

אחד מפלאי הישרדותם של עם ישראל ולומדי התורה היה סיפורם של בני הישיבות, והרבנים והאדמו"רים, שהגיעו לשנחאי שבסין בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, לאחר שבפרוץ השואה בסתיו ת"ש (1939), הגיעו בני הישיבות מרחבי פולין, לעיר ווילנא, שהפכה אז לבירת ליטא העצמאית, ובהמשך הצליחו להגיע למזרח הרחוק, עם ויזות מעבר דרך יפן, "בדרך" ל"איי קורסאו" שבים הקריבי. לאחר המתקפה היפנית על הבסיס האמריקני בפרל הארבור בדצמבר 1941, החמיר מצבם של פליטי אירופה שהתגלגלו ליפן ולסין. מצב המלחמה של יפן מול ארה"ב מנע מן הפליטים שבשנחאי את הקשר עם העולם החיצון [אפילו ארגונים עולמיים מבוססים כדוגמת ה"ג'וינט" ואחרים, לא הצליחו להעביר כספים מארה"ב לעזרת הפליטים היהודיים ששהו בשנחאי, וכל פעילותם בשנחאי היתה ממעט הכספים שהצליחו ללוות מעשירים מקומיים]. יוצאת מן הכלל היתה ישיבת מיר שנמלטה כמה חדשים קודם לכן ממדינת ליטא ליפן ולשנחאי, ובאופן פלאי ובתכתובות סודיות של מכתבים ב"דברי תורה" הצליחה להתקיים למעלה מארבע שנים בתמיכתה הכספית של יהדות ארה"ב.

עקב הניתוק עם ארצות הברית בתקופת המלחמה, היה מחסור גדול בספרי קודש יהודיים, אולם בני הישיבות נלחמו על רוחניותם, ואף הצליחו להדפיס בשנחאי עשרות ספרי קודש, במהדורות מצומצמות – בטכניקה של הדפסות צילום, על נייר מקומי פשוט, כפי המזדמן בתקופות המחסור של המלחמה. תלמידי וראשי ישיבת מיר, הקימו באותו הזמן את "ועד ההדפסה תורה אור" להדפסת ספרי יסוד הנצרכים ללימוד התלמידים בישיבה, ואילו תלמידי הישיבות מפולין, הקימו ועד הדפסה "מפיצי אור" שהדפיס ספרי מוסר וחסידות.