פסק דין בכתב ידו, חותמתו וחתימתו של הגאון רבי יחיאל יהודה איזאקזאהן אב"ד דק"ק סיגעט והגליל. סיגט, ח' טבת תש"ח [דצמבר 1947].

אישור לצורך היתר עגונה, עם גביית עדות בבית דינו, לבירור על יהודי מסיגט שנספה בשואה.

הרה"צ רבי יחיאל יהודה איזקסון (תרפ"א-תשל"ז), בן רבי אברהם ישכר דוב איזקסון אב"ד פאליען- ריסקעווע וחתן האדמו"ר הגה"ק רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים" מסיגט (אחיו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר). תלמיד הגאון רבי יהודה סגל רוזנר אב"ד סעקעלהיד. לאחר השואה שימש זמן קצר כרב שארית הפליטה בעיר סיגט, על מקום גיסו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל ה"ברך משה". בהמשך עלה לישראל וכיהן כרבה של אחוזת שמואל בחיפה. בשנותיו האחרונות היגר לארה"ב, ושימש כרב קהילת "מגן אברהם" וראש ישיבת "תורת אמת" בלוס אנג'לס.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות קלים. סימני קיפול.

מכתב מאת האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם. ניו יורק, חשוון תשל"ג [1972].

כתיבת ידי סופר עם חתימת יד-קדשו של האדמו"ר: "הק' שלמהלברשטאם".

נשלח אל הרה"ח רבי שמואל יצחק איזק פרלמן. האדמו"ר מודה לו על תרומתו ב"מעות שבוע", והוא מברכו "והשי"ת יעזור ויגן ויושיע לכמ"ע בישועה והצלחה גדולה בכל אשר יפנה, ויתברך בבריאות השלימות ורוב נחת...".

האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם (השני) בעל "דברי שלמה" (תרס"ח-תש"ס 1907-2000), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" על מקומו בעיר באבוב.

רבי שלמה סייע לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה "עץ חיים – באבוב" על עשרות סניפיה בגליציה. לאחר השואה הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. הנהיג את חסידיו במשך למעלה מחמישים שנה. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות. מספריו: "כרם שלמה", "נועם שלמה", "דברי שלמה", "חכמת שלמה", ועוד.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 26.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים קלים. סימני קיפול, קרעים וקמטים בשולי המכתב.

ארבעה מכתבים בכתב ידו ובחתימתו של האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא דייטש אב"ד העלמעץ ("העלמעצער רבי"). ברוקלין ניו יורק, תשכ"ה-תשל"ד [1965-1974].

מכתבים ארוכים (אחד מהם כתוב משני צדי הנייר) בדברי תורה והלכה, שנשלחו אל הגאון רבי אפרים גרינבלט בעל ה"רבבות אפרים", שכיהן ברבנות בעיר ממפיס, טנסי. כתובים על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר, וחתומים בחתימת יד קדשו "חי"ל" [חנניה יו"ט ליפא], או חי"ל דייטש".

באחד המכתבים כותב האדמו"ר מהעלמץ, כי הוא מצרף צילום התשובה שקיבל מאת "גדול אדונינו הגאון מדעברעצין שליט"א" [רבי משה שטרן אב"ד דברצין], בדיני "המשכה" במקוואות [צילום התשובה, מצורף לפריט שלפנינו].

הגאון הקדוש רבי חנניה יום טוב ליפא דייטש אב"ד העלמעץ והגלילות (תרס"ח-תשנ"א), מזקני הרבנים החסידיים בארה"ב. מחבר סדרת הספרים "טהרת יום טוב" (עשרים חלקים). בן הגאון רבי שמואל אהרן דייטש ממישקאלץ בעל "שם אהרן", וחתן הגאון רבי מאיר יוסף אבלעס אב"ד שאללוי. למד בצעירותו אצל ה"לבושי מרדכי". כיהן ברבנות בכמה קהילות בהונגריה וסלובקיה. בשנת תש"ט היגר לארה"ב והתיישב בקליבלנד, ובהמשך עבר לוויליאמסבורג שבברוקלין. נודע במומחיותו בעניני טהרה ותקון מקוואות, ופעל רבות לחיזוק כשרות המקוואות בארה"ב ובארצות תבל, יחד עם קרוב משפחתו ורבו האדמו"ר רבי יואל טייטלבום מסאטמר. עמד בקשרי שו"ת עם רבנים מכל קצווי תבל.

4 מכתבים, נייר מכתבים רשמי. 27-28 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים וכתמי חלודה. קרעים ובלאי קל.

כתב יד (14 דף; 55 עמודות), העתקה של החלק האחרון של ספר "מאור עינים" מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום [טברסקי] מצ'רנוביל. [רוסיה-פולין?, המאה ה-19].

העתקה להשלמת הדפים קמז-קס של הספר "מאור עינים" (מהדורת סלאוויטא, תקנ"ח). רובו של כתב היד עוקב אחר מהדורת הדפוס הראשונה של הספר: סלאוויטא תקנ"ח. בעמוד האחרון מופיעה העתקה של חלקו העליון של דף השער של ספר "ישמח לב" מאת המחבר, ו"כוונת המקוה" (שנדפסה במהדורת סלאוויטא תקנ"ח בצדו השני של עמוד השער). בשולי מרבית הדפים נרשם: "מוגה".

ספר מאור עיניים הוא מחיבורי היסוד של תנועת החסידות ומספרי החסידות הראשונים המביאים מתורת הבעש"ט והמגיד ממזריטש. מחבר הספר, המגיד רבי מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל (ת"צ-תקנ"ח; אנצ' לחסידות, ג, עמ' קסח-קעה), מאבות החסידות וראש שושלת הצדיקים לבית צ'רנוביל. זכה להסתופף בצל הבעש"ט והיה תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש. שימש כמגיד מישרים בנארינסק, פרוהוביטש וטשרנוביל. בעקבות הפצרת תלמידיו הסכים להדפיס את דברי תורתו. הוא סמך את ידו על תלמידו רבי אליהו ב"ר זאב וולף כ"ץ, וציווה עליו להדפיס את הכתבים "בדפוס נאה ומהודר אשר הוקם בסלאוויטא..." (בית הדפוס של רבי משה שפירא שהיה אז בשנותיו הראשונות).

מספרים כי במקור היה החיבור רחב היקף פי שמונה-עשרה, אך בעת עריכת הספר ציווה רבי נחום מצ'רנוביל על תלמידיו לשרוף דפים רבים, והשאיר רק את הדברים שהיו בבחינת "שכינה מדברת מתוך גרונו". התורות חולקו בידי התלמידים לשני חלקים, החלק האחד על התורה וליקוטים, נדפס תחת השם "מאור עינים" (הספר שלפנינו), והחלק השני על אגדות הש"ס, תחת השם "ישמח לב". שני החלקים נדפסו במקביל בסלאוויטא באותה שנה. במהדורות הבאות צורפו שני החלקים ונדפסו יחד, תחת השם המשותף "מאור עינים". רבי נחום מצ'רנוביל נפטר באמצע הכנת ספרו לדפוס.

גדולי החסידות הפליגו בדבר חשיבותו וקדושתו של הספר, נהגו ללמוד בו בכל יום ולהחזיקו כשמירה. בשם החוזה מלובלין ובשם רבי יצחק מסקווירא (נכד המחבר) מובא כי בסגולת הספר להאיר את נשמת האדם, כמו ספר הזוהר הקדוש, ורבי יצחק אייזיק מקומרנא קבע: "ספר מאור עינים לא יזוז מעיניך וכל דבריו רמים וקדושים".

[14] דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים. חיתוך דפים עם פגיעה בטקסט בכמה דפים. דפים מנותקים. ללא כריכה.

מכתב (כ-7 שורות) בכתב ידה ובחתימתה של הרבנית שטערנא שרה שניאורסון, אשת האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. יום ב' פרשת עקב [כנראה בחודש אב תרפ"ג 1923]. יידיש.

נשלח אל קרוב משפחתה הרה"ח ר' עזריאל זעליג סלונים, בסמיכות לתקופת נישואיו (ניסן תרפ"ג), כאשר חשב להקים מפעל לייצור משקאות קלים בירושלים לצורך פרנסתו [ר' עזריאל זעליג ויתר לבסוף על תוכניתו זו, בעקבות מכתב הרבי הריי"ץ אליו בטבת תרפ"ד, שבו עודדו לצאת לשליחות ולהפיץ את היהדות ולקרב רחוקים אל תורת החסידות].

במכתבה כותבת הרבנית שטערנא שרה: "...אייער בריף האב איך מקבל געווען, און דאנק אייך. איך בין זייער צו פרידין וואס איהר האט אנגעפיינגען לערנען דיא ארבעט. יתן הש"י עס זאל דערינען גיין בהצלחה. איהר זאלסט קענען דיך מפרנס זיין עם ב"ב יחי' במנוחה ושלוה בבואכם אה"ק. זייט געזונד ש"ב דו"ש מלונ"ח תכה"י [קיבלתי את מכתבך, ומודה לך עליו. אני שמחה מאוד אשר התחלת ללמוד את העבודה. יתן השם יתברך שתהיה בתוכה הצלחה, שתוכל לפרנס את עצמך יחד עם בני ביתך, במנוחה ושלוה בבואכם ארץ הקודש. היה בריא, שארת בשרך, דורשת שלומך, מלב ונפש חפצה, תמיד כל הימים]".

הרבנית שטערנא שרה שניאורסון, אשת חבר של הרבי הרש"ב מליובאוויטש, ואימו של הרבי הריי"צ מליובאוויטש. נולדה בשנת תר"כ בליובאוויטש, לאביה האדמו"ר רבי יוסף יצחק מאוורוטש (בן ה"צמח צדק"), ולאמה הרבנית חנה בתו של האדמו"ר רבי יעקב ישראל מטשרקס (חתן אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש). בשנת תרכ"ה נערכו אירוסיה עם הרש"ב בביתו של הסבא ה"צמח צדק" (החתן והכלה היו כבני חמש); נישואי הזוג נערכו לאחר כעשר שנים – בשנת תרל"ה.

הרבנית עמדה כל השנים לצד בעלה הרבי הרש"ב וסייעה לו בענייני הכלל. פעלה רבות לטובת ישיבת "תומכי תמימים" ואף יסדה בשנת תרס"ט אגודת נשים עולמית לתמיכה בתלמידי ה"חדרים" בליובאוויטש. בשנת ת"ש נמלטה יחד עם בנה יחידה הרבי הריי"צ מווארשא הכבושה בידי הגרמנים לארה"ב. הרבנית הסתלקה בי"ג שבט תש"ב ומנוחתה כבוד בניו יורק. על שמה נוסדה רשת בתי הספר לבנות "בית שרה".

ברשימתו, בנה הרבי הריי"צ מליובאוויטש מתאר את דמותה, אופייה ופועלה: "הרבנית מרת שטערנא שרה נולדה בחמשה עשר לחדש טבת תר"כ בעיר ליובאוויטש. והיא בת השני' להורי' נ"ע. הרבנית שטערנא שרה היא הרבנית החמישית בשלשלת נשיאי חב"ד, בחכמתה הגדולה ובתבונתה הכי רבה ובמדותי' הטובות פעלה ועשתה לטובת משפחת בית רבי, לטובת החסידים, וביחוד התענינה בהחזקת ישיבת תומכי תמימים. יסדה אגודת נשים עולמי והחזיקה את כל תלמידי המכינות אשר על יד ישיבת תומכי תמימים. בנסוע הוד כ"ק אישה אדמו"ר הרה"ק מוהרש"ב לחוץ למדינה היתה הרבנית מעתקת את מכתביו ואגרותיו בעניני הכלל ועוזרת על יד קדשו, כמבואר בדברי ימי נשיאי חב"ד. בשתי שנים האחרונות היתה חלושה והיתה תחת השגחתם של רופאים מומחים, וכשלשה חדשים האחרונים היתה שוכבת במטתה וגם אז שמרה את סדר עבודתה בקדש בתפלה במתינות שלשה פעמים ביום ובאמירת תהלים קודם התפלה ואחרי התפלה ושיעורי לימוד בספרי מדרש ואגדה ודברי חסידות. בשבת קודש בשלח בשלשה עשר לחדש שבט תש"ב קודם התפלה אמרה: היינט איז שבת שירה בעדאַרפמען גאר אנדערש דאוונען [היום שבת שירה, יש להתפלל לגמרי שונה]. ובאמצע התפלה – בפזמון נשמת כל חי – בשלשת רבעי שעה האחת עשרה נסתלקה והשיבה נשמתה אל האלקים כשהסידור תפלה בידי', ומ"כ בבית החיים של אגודת חסידי חב"ד בעי"ת נויארק יע"א" (רשימה בגוכי"ק הריי"ץ, נדפס בסה"ש תרפ"א, עמ' 13, הערה 12).

מקבל המכתב, הרה"ח ר' עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.

22X15.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים קלים בסימני הקיפול ובשוליים. נקבי תיוק.