חמשה חומשי תורה, עם "אור החיים", "חומת אנך" להחיד"א, ו"באר מים חיים" מהאדמו"ר רבי חיים מטשרנוביץ. לבוב (למברג), דפוס אברהם יצחק מענקיש ושלמה שפרעכר, [תרכ"ג-תרכ"ד] 1863-1864. סט שלם בחמישה כרכים. כריכות עור מקוריות.

שני שערים לכל חומש. בשני השערים חלק מהמלים נדפסו בדיו אדומה.

חותמות בכל הכרכים: "יעקב שלמה זילבער שטיין".

חמישה כרכים. בראשית: [2], שמב; ט דף. שמות: [2], רסה; לג; ח דף. ויקרא: [2], קע, [5] דף. במדבר: [2], קצח, ז, ד דף. דברים: [2], קסו, כה, ו דף. 28.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בכרכים א-ב ובכרך ה, סימני עש. קרעים וקרעים חסרים במספר מקומות (עם מספר פגיעות בטקסט בכרך הראשון), משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכות עור מקוריות מעוטרות (עם שדרות בד חדשות ושיקומים נוספים (הספרים עברו כריכה מחודשת).

בעל ה"באר מים חיים", הגה"ק רבי חיים טִירֶער אב"ד טשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק – תקע"ד/תקע"ה; ראה על תאריך פטירתו, בקטלוג "קדם", מכירה 72, פריט 86), מגדולי החסידות, תלמידו המובהק של המגיד מזלוטשוב. מחבר הספרים "באר מים חיים", "סידורו של שבת", "שער התפילה" ועוד. כיהן ברבנות בערים קריפץ, טשרנוביץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן וקישינב. השפעתו בהעמדת הדת על תילה בגלילות בוקבינה הייתה רבה מאוד. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. ידוע ומפורסם בעולם החסידי עוצם דביקותו בקדושת השבת, בה העפיל למדרגות נשגבות ביותר. רבו המגיד מזלוטשוב העיד עליו: "הוא יונק את חיותו מקדושת השבת". במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. על כך ישנה עדות מאת רבי משולם נתן מרגליות אב"ד ברדיטשוב: "אומר אני לך בעדות ברורה, כי ראיתי אותו בכל ערב שבת קודש בלכתו אל המרחץ ובבואו משם, וממש לא בא אותו האיש שהלך, ונדמה כליל לאיש אחר בצורתו ובקומתו, ובכל תואר גופו הקדוש היה משונה מבראשונה" (קבוצת יעקב). בשלהי שנת תקע"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספריו "שער התפלה" (סדילקוב, תקפ"ה) ו"ארץ החיים" (טשרנוביץ, תרכ"א), ושם מקום מנוחתו.

ספר שבחי הבעש"ט, "ספורי נפלאות ונוראות מכבוד אור ישראל וקדושו... הרב האלקי מ' ישראל בעש"ט זיע"א", מאת רבי דוב בער מליניץ. [הרובשוב, דפוס מנחם מענדל פינקל שטיין וחבריו, תקע"ז 1817]. עותק חסר שער ודף אחרון.

ספר סגולה – במספר מקורות מובאת סגולתו של ספר שבחי הבעש"ט לישועה ולרפואה. מובא בשם הרב הצדיק רבי ישכר דוב בעריש הכהן מוואלברוז, בעל "עבודת יששכר", שאמר כי נתגלה לו משמים שספר שבחי הבעש"ט הוא החלק השני של ספר תהלים, ושיש בו סגולה לישועה. עוד אמר: "עצתי אמונה לכל הדורות כשיחלה חלילה אדם מישראל הרי אם יוכל הוא עצמו לקרוא את סיפורי הצדיקים – מה טוב, ואם לאו – יקריאו לפניו פרק בבקר ופרק בערב..." (אהל ישכר, עמ' נט-ס). מסורת דומה מובאת בשם האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש, שקריאה בספר שבחי הבעש"ט מועילה להורדת חום.

[30] דף. עותק חסר [2] דף. חסרים דף השער ודף אחרון (הושלמו בצילום על נייר עתיק). 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים חסרים בחלקם העליון של דפים רבים, ובמספר מקומות נוספים, עם פגיעה בטקסט (בחלק מהשורה או השורות העליונות בלבד, ובחלק מכותרות הדפים), משוקמים במילוי נייר והשלמות בצילום. סימני עש קלים. כריכת עור חדשה.

ספר כתר כהונה, שו"ת על אורח חיים ויורה דעה, מאת רבי יצחק אברהם כ"ץ רבה של פינטשטוב. [זולקווא], דפוס אברהם יהודה ליב מסווירז, [תקס"ה 1805]. מהדורה יחידה.

עם מספר תשובות הלכתיות מאת המגיד מקוז'ניץ (סימן עו). ככל הנראה לא נדפסו חלקים נוספים.

המחבר היה נכד הש"ך ומחשובי הרבנים בדורו. הספר נתפרסם בין השאר בשל פולמוס בעניין שאלת עגונה שנשלחה למגיד מקוז'ניץ אשר צידד להתירה, אולם שלח את תשובתו לגדולי דורו שיצטרפו אף הם להיתר. בספר שלפנינו, בתשובה עו, מביא המחבר את הנוסח המדוייק של השאלה, שתי תשובות שכתב המגיד, תשובה נוספת מבעל ההפלאה, וכן תשובת המחבר עצמו שמצדד בדעתו של המגיד. כמה וכמה פוסקים שעסקו בעניין זה הביאו את התשובה מהספר הזה, שכן ספרו של בעל ההפלאה נדפס שנים רבות אחר כך, כך גם הספר 'עגונת ישראל' שעוסק כולו בפרשה זו, נדפס רק בשנת תר"מ.

חותמות רבות, בהן חותמות (משנת כת"ר), מבית המדרש של ר' זאב וואלף יואלש בקראקא.

[1], לה, לח-עז דף. חסרים 2 דפים: לו-לז. 38 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרע חסר עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. כריכה חדשה.

שני ספרי מהר"ל מפראג, בכרך אחד:

• ספר תפארת ישראל, על מעלת התורה והמצוות, מאת רבינו יהודה ליווא – המהר"ל מפראג. ווארשא, דפוס אביגדור ב"ר יואל, [תקצ"ו] 1835. שני שערים.

• כרוך עם: ספר "דרוש – על התורה ועל המצות", מאת רבי יהודה ליווא מפראג – המהר"ל מפראג. ווארשא, דפוס אביגדור ב"ר יואל, [תקצ"ו], 1836. שני שערים.

בעמוד האחרון נדפס "פירוש על מאמר מספר דרך החיים אשר מצאנו על גליון ספר". הגהה זו נדפסה כאן לראשונה ובעילום שם. בבדיקה שערכנו, התברר כי מחברה הוא הרה"ק האדמו"ר רבי שרגא פייבל מגריצא – אבי שושלת אדמו"רי אלכסנדר, שכן הגהה זו ככתבה וכלשונה נדפסה בספר "משענת משה" (פיוטרקוב תרס"ט, עמ' 8), בתוספת הכותרת: "מהרה"ק ה"ר שרגא פייויל זצ"ל שהי' רב בגריצא ואח"כ נתקבל למאקאווע ושם מנוחתו כבוד". בתוך הגהה זו מוזכר "מורי שיחיה" ["וכאשר הגדתי הדברים לפני מורי שיחי' אמר ברוחב דעתו..."], כשהכוונה להאדמו"ר רבי יצחק מוורקא. ההגהה נדפסה מאוחר יותר בספר "אהל יצחק" – ליקוטי תורותיו של האדמו"ר רבי יצחק מווארקא (פיוטרקוב תרע"ד, סעיף רסח).

חתימות של רבי אברהם יצחק כהנא מטשכנוב, ושל רבי "אברהם אבא ברזאזע מאקאווער".

[2], ג-צד דף; [2], ג-לב דף. 20.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. קרעים והדבקות נייר בשני דפים ראשונים ובששת הדפים האחרונים. כריכה חדשה.

שתי מהדורות, מהדורה ראשונה ושנייה של ספר בית ישראל, חידושי גפ"ת על מסכתות הש"ס, מאת רבי ישראל בן שבתי הופשטיין, המגיד מקוזניץ:

• ספר בית ישראל, על מסכתות ברכות ועירובין. וורשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, תרכ"ה 1864. מהדורה ראשונה. עותק חלקי, חסר חלקו השני של הספר על מסכתות שבת, ראש השנה וסוכה.

• ספר בית ישראל. וורשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תרל"ו 1876. מהדורה שנייה.

על מסכתות נדה, ברכות, עירובין, שבת, ראש השנה, סוכה, כתובות, קידושין ונדרים. יתר המסכתות נדפסו בשנים תרל"ז-תר"מ.

המחבר, הגאון הקדוש והמקובל האלוקי רבינו ישראל הופשטיין – הנודע בכינויו "המגיד מקוז'ניץ" (תצ"ג/תצ"ז-תקע"ה), מאבות החסידות בפולין. נודע כגאון גדול בתורה, כעמקן וכמחדש. היה תלמידם המובהק של רבותיו המגיד ממעזריטש, הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. בשנת תקכ"ה התחיל לכהן כ"מגיד מישרים" בעיר קוז'ניץ. אלפי חסידים נהרו לפתחו, והוא נחשב לגדול האדמו"רים בפולין. מתלמידיו הידועים הגה"ק רבי יצחק מאיר אלטר, בעל "חידושי הרי"מ", שנתגדל בביתו. המגיד מקוז'ניץ חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ביניהם ספרי הלכה, חידושים, דרוש וקבלה, נחשב לאחד מגדולי המקובלים בדורו, ונודע בבקיאותו העצומה בכל ספרי הקבלה, על שיטותיה ודרכיה השונות. מסופר עליו שעוד בצעירותו, טרם נסיעתו אל המגיד ממעזריטש, הספיק ללמוד כשמונה מאות ספרי קבלה. חלק מחיבוריו בתורת הנסתר הוקדשו לפירוש ספרי קבלה קדמונים וכן לספריו של המהר"ל מפראג.

הספר שלפנינו, בית ישראל, הוא אוסף מחידושיו, שנדפסו שנים לאחר פטירתו. מסופר על רבי אברהם מסוכטשוב, בעל ה"אבני נזר", שהיה לומד בכל יום שיעור עם תלמידיו, ואם למד מסכת שהיה עליה פירוש "בית ישראל" להמגיד מקוזניץ, לא ירד מעל שולחנו הספר בית ישראל.

חותמות ורישומי בעלות של רבי אפריים זלמן היילפרין מירושלים ורבי יעקב צבי יוסקוביץ מלודז'.

כרך א [מהדורה ראשונה]: עותק חלקי. [1], יב, [1] דף. מסכתות ברכות ועירובין בלבד, ללא הדפים על מסכתות שבת, ראש השנה וסוכה. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים בשולי דף השער, משוקמים בהדבקת נייר. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות בחלק מהדפים. חותמות. כריכה חדשה.

כרך ב [מהדורה שנייה]: [2], יב, [1]; טז; יד-כג, כה-כו; מג-קז דף. 30.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש קלים, עם פגיעה מזערית בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. בגב דף השער תו-ספר של יעקב צבי יוסקוביץ, מניצולי גטו לודז'. כריכה חדשה.