הספר הקדוש נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי אלימלך מליז'נסק – אוסף של שש מהדורות שונות, שנדפסו בלבוב (למברג), בשנים תר"י-תרל"ו:

• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס מיחאל פ’ פארעמבא, [תר"י] 1850.

• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס M. F. Poremba, תרט"ז 1856. חותמות של רבי "אברהם יוסף יוסקא בהרה"צ ר' מאיר זצ"ל". רישום בעלות מבוקרשט שנת תרפ"ב. 

• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס D. H. Schrenzel, תרי"ח 1858.

• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס בעריל ליב נעכליס, תרכ"א 1861. חתימה (פגומה) בראש השער: ".... ראזינבערג".

• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס אברהם ניסן זיס, תרכ"ג 1863. חתימת "אברהם שמואל בהרמ"א ניימארק".  

• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס Pessel Balaban, תרל"ו 1875.

הספר הקדוש "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר זה מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: ה"חוזה מלובלין", המגיד מקוזניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב.

מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת ברעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ היה אומר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה – לאחר פטירתו – אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). בעל ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (שם, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (שם, אות קצד).

ספר זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (מהדורת ברגסס, תרצ"א, דף לח/2 -לט/1).

6 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות עור חדשות ומהודרות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מאת רבי אלימלך מליז'נסק. ניו יורק, דפוס האחים שלזינגר, [תש"ב 1942]. חלק מאותיות השער נדפסו בדיו אדומה.

ספר סגולה "למשמרת הצלחה". בדף [2] מכתב הסכמה וברכה שהעניק רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש למו"ל הספר האדמו"ר מפריסטיק-קורטשין רבי יהושע וואגשאהל (ט' שבט תש"א): "אודות הדפסת הספר הקדוש 'נועם אלימלך', בודאי הוא דבר נעלה במאד ובטח ירבו, בעה"י, הקונים להיות להם למשמרת הצלחה... וראוי הדבר לעשות מבוא הדור" (נדפס באגה"ק להריי"ץ, חלק ה', אגרת א'שסז).

לצד הסכמת הריי"ץ, נדפסו הסכמותיהם של רבי יצחק אייזיק הרצוג – הרב הראשי לארץ ישראל, ושל אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה" (ידועים עותקים אחרים ממהדורה זו בהם הסכמת הריי"ץ נדפסה לבדה על פני עמוד שלם).

הספר הקדוש "נועם אלימלך" הוא מראשוני ספרי החסידות ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת.

מסורת בקרב זקני חסידי חב"ד מספרת בשם האדמו"ר הזקן בעל התניא: "כי בעוד שספרו [ספר התניא] הוא ספרן של בינונים, הרי ה'נועם אלימלך' הוא ספרן של צדיקים" (ספר אור יקרות, א, ירושלים תשנ"ח, עמ' רנ).

מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל ונדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן.

[7] דף, רלא עמ'. 27.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קמטים וקרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.

ספר קדושת לוי, מאת הרב הקדוש האדמו"ר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, אוסף מהדורות שנדפסו בלמברג (לבוב) ובגליציה:

• ספר קדושת לוי, על התורה וליקוטים. [רוסיה-פולין, ללא שם מדפיס, ת"ר 1840 בקירוב]. רישום בעלות (מחוק) משנת תקפ"ו של "יוסף בן יעקב[?] יוסלזאהן...".

• ספר קדושת לוי, על התורה וליקוטים. [גליציה?, ללא שם מדפיס, ת"ר 1840 בקירוב]. רישומי בעלות של "דוב בעריש קרעש"; "מתתי' בן כ"ה דוד"; ועוד.

• ספר קדושת לוי, על התורה וליקוטים. לבוב (למברג), דפוס Feige Grohssmann, [תר"י] 1850.

• ספר קדושת לוי, על התורה וליקוטים. לבוב (למברג), דפוס Feige Grohssmann unter der leitung des David Hersch Schrencel, [תר"י] 1850.

• ספר קדושת לוי, על התורה וליקוטים. לבוב (למברג), דפוס M. F. Poremba, [תרי"ח] 1858. חתימות של "אברהם העשיל ---". 

• ספר קדושת לוי, שני החלקים, על התורה וליקוטים, וחלק הקדושות. לבוב (למברג), דפוס U. W. Salat, [תרכ"ד] 1864. חתימה של "נפתלי הירץ סופר סת"ם מבערבעשט". חותמות של "הערץ שטערן סופר... M. Bartfalu".

• ספר קדושת לוי, שני החלקים, על התורה וליקוטים, וחלק הקדושות. לבוב (למברג), דפוס P. M. Balaban, [תרכ"ד] 1864.

• ספר קדושת לוי, על התורה וחלק ה"קדושות". לבוב (למברג), דפוס פעסיל באלאבאן, תרל"ו 1875.

8 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר קדושת לוי, על פרקי אבות, מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, נדפס עפ"י כתב-יד מגנזי תלמידו המגיד מקוז'ניץ. [לבוב (למברג), ללא שם מדפיס, תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה.

בסוף הספר נדפסה "כוונת המקוה מהבעל שם טוב זצלה"ה".

ח דף. 24.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש. חותמות. כריכת עור חדשה ומהודרת.

ספר שער התפלה, על עבודת התפלה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ, בעל "באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". סדילקוב, דפוס אליעזר בן מרדכי ביליטץ, [תקפ"ה 1825]. מהדורה ראשונה.

האדמו"ר בעל "שומר אמונים" כתב דברים מופלאים על גודל קדושת הספר שלפנינו: "כי הספר הקדוש שער התפילה כתב בארץ הקודש בקדושה ובטהרה והתלהבות נורא כזה שכמה פעמים לא היה יכול לכתוב מרוב התלהבותו והוא רק אמר התיבות והגבאי שלו כתב, והיה מעשה נוראה בעת שאמר דיבור המתחיל 'ואולם כי נמצא עוד' אז היה במירון על ציון קבר הרשב"י זי"ע והגבאי הכין דיו ונייר לכתוב המאמר מפי הרב הקדוש, ומיד שהתחיל להגיד המאמר בהתלהבות נורא מאוד ראה הגבאי כי הרב הקדוש פרח באויר מסביב בתוך האהל, וכה אמר והוא כתב באימה ופחד עד שגמר המאמר, ומזה אפשר לראות גודל קדושת זה הספר".

בראש הספר נדפסה לראשונה תשובתו החריפה המפורסמת בעניין אמירת "לשם יחוד", בה השיב על דברי ה"נודע ביהודה" שיצא לערער על המנהג החסידי.

המחבר, הרה"ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק – תקע"ד בקירוב), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן, קישינב וטשרנוביץ.

נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג, בערוב ימיו, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "באר מים חיים" ו"שער התפלה" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.

במספר מקומות בספר, רישומי בעלות וחתימות של רבי "יעקב ש"ץ דבהמ"ד של ר' חיימקיע, פה...".

[2], ג-י, קב, קיג-קטו דף. 21.5 ס"מ. נייר כחלחל-ירקרק. מצב בינוני, מספר דפים במצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. בלאי רב. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים בדף השער, עם פגיעות בטקסט, וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט בדפים נוספים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכת עור חדשה.

הספר נדפס בסדילקוב. אמנם בשער מופיעה תיבת "במאהלוב" באותיות גדולות, אך יש כאן הטעיה, שכן באותיות הקטנות שקדמו למילה "מאהלוב" נכתב שהספר נדפס בסדילקוב בדפוסו של רבי אליעזר בן מרדכי ביליטץ, "במצות ובהגהת הרבני הנגיד מוהר"ר צבי זאב בהרבני הנגיד מוהר"ר דוד רבין שטיין שהי' מדפיס במאהלוב" (ראה: א' יערי, הדפוס העברי במאהלוב על נהר דנייסטר, קרית ספר, כג, עמ' 312).