ששה כרוזים ופריטי נייר מודפסים אודות רבי אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוק הרב הראשי לארץ ישראל, ירושלים, שנות התר"פ-תר"צ בקירוב:

• "הודעה לקהל הקדוש", על הזכרה בבית הכנסת "החורבה" – "לנשמות חללי המלחמה אשר מתו מות גבורים על קדושת כבוש ארצנו הקדושה, בבית הכנסת הגדולה בית יעקב", עם דרשה שידרוש הרב הראשי רבי אברהם יצחק הכהן קוק. ירושלים, דפוס י.א. ווייס, [שנות התר"פ?].

• מודעה מטעם "הגבאים", לדרשת שבת הגדול של הרב קוק, בבית הכנסת "החורבה": "בשבת הגדול ידרוש רבנו גאון ישראל צדיק יסוד עולם, מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, ראש רבני ארץ ישראל, בביהכ"נ הגדול בית יעקב", . [ירושלים, שנות התר"פ, בקירוב].

• מודעה מטעם בית האולפנא לצעירים "תורת ירושלים" (ישיבת המכינה שע"י הישיבה המרכזית העולמית), המתנהלת בהדרכתו של הרב הראשי רבי אברהם יצחק הכהן קוק, על קבלת תלמידים "בעלי כשרון והדרכה טובה מהתחלת גפ"ת עד כדי ידיעת הלימוד", בבית המדרש דפרושים בתי ורשא. ירושלים, דפוס "ציון" רוהולד, תרצ"ה [1935].

• מודעה מאת חברי ועד השחיטה, עם רשימת השוחטים ש"עמדו למבחן ע"ד בדיקת החלפים", לפני רבי אברהם יצחק הכהן קוק, ולפני בתי הדין וחברי ועד השחיטה, וניתנה להם רשות לשחיטת עופות, וכן הודעה על בדיקת החלפים בעשרת ימי תשובה. ירושלים, דפוס "מוריה", [שנות ה-30?].

• תפלת צבור כללית, "מטעם הרבנים הגאונים נשיאי וחברי הרבנות הראשית לארץ ישראל ובתי דין הצדק לכל מקהלות ישראל בירושלם ת"ו" – הודעה על תפילת ציבור עקב המאורעות הקשים ב"ארצות הבולשביקים". עם חותמת הרבנות הראשית וחותמת הרב הראשי רבי אברהם יצחק הכהן קוק. ירושלים, דפוס סלומון, [שנות התר"צ?].

• כרטיס מודפס, עם ברכה ללידת בן, מטעם אחוד בתי התלמוד תורה בירושלים, ועם בקשה לתרומה לאחוד בית תלמודי-התורה, על פי תקנתם הקדומה של מייסדי הישוב בירושלים, עם חתימתו בדפוס של רבי אברהם יצחק הכהן קוק.

6 פריטים. גודל ומצב משתנים. הפריטים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

דף בחתימתו של האדמו"ר מרופשיץ-יאסלו רבי "אברהם יהושע העשיל ראבין" מרבני ודייני צפת. צפת, תמוז תרס"ד [1904]

כתב-יד סופר בית הדין, עם חתימת ידו של הדיין. פסק-דין בדין-ודברים בין שותפים באחת החצרות בעיר, על זכויות החזקה להשתמש במבני ביה"כ [בית הכבוד] בחצר, ועל הגודל של המבנה המשופץ, החוסם את דרך ההילוך בחצר [ראה פסק קודם משנת תר"ס, בקשר לסכסוכי החזקה בחצר זו, מכירת קדם 053, פריט 394].

האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל רובין (נפטר חשוון תרס"ט), מגזע אדמו"רי רופשיץ (בן האדמו"ר רבי אלימלך רובין מקולבסוב – בנו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה רובין מרופשיץ, חתנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ). כיהן כרב ואדמו"ר בסוקולוב ויאסלו. בשנת תרמ"ט עלה לירושלים, ולאחר תקופה עבר לצפת, בה כיהן כרב ואב"ד לקהילת עסטרייך-אונגארין במשך קרוב לעשרים שנה. את מקומו קבע בבית המדרש של חסידי צאנז בצפת.

[1] דף. 15X 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים ובלאי. סימני קיפול.

מעברו השני של הדף, חלק משטר כתובה מודפס בכתב אשכנזי רהוט.

אוסף מגוון של קבלות מודפסות, מצפת ומטבריה, שנות התר"ס-שנות התר"פ:

• פנקס העשוי מ-24 קבלות מודפסות על העברת כספים מחו"ל ע"י כולל קוסוב, עם חתימות ידם של מקבלי התרומה, מילוי בכתב-יד של שמות התורמים, סכום התרומה, תאריך קבלת התרומה, וחתימת מקבל התרומה. צפת, [תרס"ה-תרס"ז [1905-1906]. בכל הקבלות מוזכר בנוסח הקבלה המודפס "הגביר הנכבד מו"ה איסר קריס מקאלמייע" (גבאי הכולל בחו"ל), וכן מוזכר שמו של הרב דוד סג"ל (ממונה כולל קוסוב בצפת), דרכם עבר הכסף לצפת [כפי הנראה מדובר בכספים שנשלחו לאנשים פרטיים ע"י קרובי משפחה וידידים מחו"ל. בחלק מהקבלות המקבל מוסיף לפני חתימתו מכתב אישי קצר לקרובו השולח]. מילוי הקבלות נעשה ככל הנראה בכתב-ידו של סופר-הכולל ר' יוסף צבי גייגר מצפת. דפי הקבלות שלא נשלחו לבסוף לתורמים, נכרכו לאחר שנים בידיו של גייגר, כמחברת עליה נעשה שימוש משני ללימוד עברית, ובצדם האחורי של חלק מהקבלות שורטטו שורות בעיפרון ונכתבו בהם פעלי דקדוק שונים, כנראה בידי בני משפחתו של גייגר.

• אוסף של ארבעים מכתבי שנה טובה מודפסים (רובם בדיו מוזהבת ומיעוטם בדיו צבעונית), עם מילוי בכתב-יד סופר, וחתימתו וחותמתו של ר' "לוי יצחק בהר"מ באלזער בעה"ק צפת"ו, נכד הגאה"ק הש"ך זל"ה". צפת, אלול תרע"ט [1919]. כל ארבעים המכתבים נכתבו בשנת תרע"ט (בתקופה שלאחר ימי מלחמת העולם הראשונה) עבור רבי לוי יצחק ב"ר משה בלזר (תרמ"ט-ת"ש; מתלמידי ישיבת חתם סופר רידב"ז בצפת). רובם כפי הנראה מולאו בכתב-ידו של הסופר ר' יוסף צבי גייגר (המפורסם בחושו האמנותי, ונחשב כיום לאבי האסכולה של הציור הצפתי). הנוסח הממולא בכתב-יד כמעט אחיד וזהה בכל המכתבים, וכולל בקשה ותחינה לעזרה, עקב מצבו הקשה של השולח, המעיד על עצמו כי הוא אדם תלמיד חכם חולה, הזקוק לעזרה רבה, וכי משפחתו סובלת מרעב ומחסור, ומברך את התורם בברכות לשפע ברכה והצלחה ובברכה לשנה טובה ומאושרת, ומבטיח להתפלל בעבורו בקברי צדיקים: "...איהר זאלט רחמנות האבען אויף מיר מיט איין פאמיליע, ערבארימט זיך אויף אונז, אונד פאר נעמט אונזער געבעט, ערוועקט אייער כשר גוט הארץ און ראטעוועט אונז פון הונגער טויט... א גאנצע פאמיליע פון א הונגער טויט, איהר וועט אייך קויפען ביידע וועלטין, עס איז פקוח נפשות, איך בין איין קראנקער מענטש, און זיץ כסדר און לערין אונזער הייליגע תורה, ובזכות זה וועט איהר זיין געזונד און שפע ברכה והצלחה, און פיעל גליק, און א גוט גליקליך געבענטשט יאהר, איך וועל פאר אייך מתפלל זיין בייא אלע קברי צדיקים זי"ע" [=רחמו עלי ועל משפחתי, חוסו עלינו וקבלו את תחינתנו, עוררו את ליבכם הכשר והצילו אותנו מרעב... בכך תצילו משפחה שלמה ממוות ברעב, ובזכות זה תזכו לשני העולמות, זהו פקוח נפשות, אני איש עני ועוסק כסדר בלימוד תורתנו הקדושה, ובזכות זה תזכו לבריאות ולשפע ברכה והצלחה, ולאושר רב, ולשנה טובה ומאושרת, אתפלל בעבורם בכל קברי הצדיקים זי"ע].

• קבלה על תרומה, מטעם ישיבת אור תורה הכללית בטבריה, שנדב רבי יהודא לייב דוב זיידמאן, עם חותמות (בדוגמת חתימת ידם) של ראשי הישיבה: רבי משה קלירס, רבי נח [וינברג] ורבי יצחק מתתיה סנדברג. אייר תרע"ב [1912].

• קבלה על תרומה, מטעם בקור חולים הכללי חמי טבריה, שנדב רבי יהודא לייב דוב זיידמאן, חתום בידי ראשי הועד וחותמות המוסד. אייר תרע"ב [1912]. עברית וגרמנית.

• דף מודפס בפורמט גדול, "מכתב קבלה מארה"ק ת"ו" – מכתב קבלה נאה, גדול ומאוייר, מודפס בדיו מוזהבת וצבעונית, מטעם ועד הכללי דכוללות קאסוב בערים ירושלים, צפת וטבריה, עם עיטורים ואיורי המקומות הקדושים. צפת, [ראשית המאה ה-20, בקירוב].

• "קול קורא לעזרה", בעברית וביידיש, קריאה נרגשת לסיוע ולעזרה לטובת "העניים והאביונים דכוללנו קאסוב בארצנו הקדושה ת"ו". צפת, ניסן תרפ"ה [1925]. על הכרוז חתומים בדפוס ראשי הכולל, ורבה הראשי של צפת, רבי אברהם ליב זילברמאן, עם חותמו. בתחתית הדף חותמת העיזבון של הצייר רבי יוסף צבי גייגר מצפת (בצורת חתימת כתב ידו).

68 קבלות ודפים מודפסים (מתוכם 24 קבלות שנכרכו לפנקס אחד). גודל ומצב משתנים. הפריטים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

אוסף גדול של כ-270 "כרטיס ערב", עם רישומים בנקאיים על גבי כרטיסים של יהודי צפת והסביבה, שנתנו ערבויות ללווים בבנק בצפת. צפת, [שנות ה-20 עד שנות ה-50].

כל כרטיס כולל רישום של שם הערב, מקום מגוריו (רובם ככולם מצפת ומישובי הצפון: יסוד המעלה, ראש פינה, חיפה, משמר הירדן, טבריה), מספר החשבון שלו, ופירוט של שמות הלווים להם הוא ערב, תאריך ההלוואות וסכומי הערבון. בחלק מהכרטיסים מופיעה גם "דוגמת חתימה" של בעל הכרטיס.

הכרטיסים מסודרים בסדר אלף-ביתי, על פי שמות המשפחה של החתומים.

כ-270 כרטיסים. 21x12.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קמטים קלים.

אוסף פריטי נייר הקשורים בתולדות יהודי צפת במחצית הראשונה של המאה ה-20:

• כרוז מודפס – "הקהל מתבקש להשתתף בלוית הקדושים – האב ושני בניו – שנרצחו בידי מרצחים פראים ברחוב היהודים..." – קריאה להשתתף בלוויית רבי אלטר אונגער ושני בניו שנרצחו בידי פורעים ערבים בביתם שברובע היהודי בצפת, באור ליום כ"ו אב תרצ"ו. [צפת, תרצ"ו 1936]. הקדוש רבי אלטר יחיאל צבי אונגר (אחיינו של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז, ונכד האדמו"ר רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה), סופר סת"ם בעיר צפת, נולד בשנת תר"ס, ונרצח בחודש אב תרצ"ו, ע"י פורעים ערבים במאורעות צפת, יחד עם שלשת ילדיו הקטנים [בכרוז שלפנינו מוזכרים שני בניו בלבד, כנראה שבתו הילדה שנרצחה עמם, נקברה בעיתוי אחר]. משני צדי הדף, חותמות-דיו של כמה מרבני ועסקני צפת וטבריה, בהם חותמות בדמות חתימות-ידם של רבי אברהם ליב זילברמן אב"ד צפת, ורבי "זעליג אדלירשטיין" (ממונה כולל קוסוב), וכן חותמת העיזבון של הצייר רבי יוסף צבי גייגר מצפת (בצורת חתימת כתב ידו). מצורפים מספר דפים, תמונות וצילומים על דמותו של הרב אונגער.

• גלויה מודפסת עם תמונת רבי זעליג אדלרשטיין, מנכבדי היישוב היהודי בצפת מחסידי קוסוב וממונה כולל קוסוב בצפת., [צפת, תרפ"ד בקירוב].

• חוברת מודפסת – "חשבון כללי, הכנסה והוצאה של בית ועד הכללי כנסת ישראל דכוללות האשכנזים, פרושים וחסידים הי"ו שבערי הקדש ירושלם, חברון, צפת, וטבריא תובב"א, מחודש אייר תרע"ד עד י"ד שבט שנת תרע"ו". ירושלים, דפוס רפאל ח' כהן, תרע"ו 1915]. קריאה נרגשת אל "נדיבי עמנו שבארצות אמריקה" לבוא לעזרת והצלת היישוב היהודי בארץ ישראל, הסובל ממצוקה, מחסור ורעב בזמן מלחמת העולם הראשונה; עם תיאור פעולות "ועד הכללי כנסת ישראל" ופירוט מלא של ההכנסות וההוצאות בזמן המלחמה.

• פתק בחירות מודפס – רשימת שבעת המועמדים מטעם מפלגת "אחדות העבודה" בבחירות לאספת הנבחרים הראשונה. צפת, אייר תר"פ [1920].

• "אל הנוער העברי" – כרוז מודפס במכונת כתיבה, חתום בשם "ברית קנאי המולדת" [ייתכן שהוא גלגול מוקדם של ארגון הלח"י]. הכרוז, שנדפס כנראה עם פרוץ מלחמת העולם השניה, קורא לנוער העברי להרים את נס המרד כנגד הנהגת הישוב: "בזמן שמיליוני בני עמנו נמקים ודמם שותת בארצות הגולה... התנערה מהתרדמה אשר מנהיגיך המיואשים הרדימוך... התסכים להיסגר בגיטו ערבי על חוף הים או להיות בן-חורין? ...מות לבוגדים... אל תתלה על גבך כתם נוסף לכתם ההבלגה של שנת תרצ"- הלחם לשחרור מולדתך השלמה.... מולדת או מות! דרור או מות!.. בדם ואש יהודה נפלה – בדם ואש יהודה תקום!".

* פריטי נייר נוספים.

7 פריטים + חומרים מצורפים. גודל ומצב משתנים.