אוסף גדול ומגוון של כ-170 שערי ספרים וחלקי ספרים, שנדפסו באירופה, ארץ ישראל וארצות שונות. רובם המוחלט של הספרים מדפוסי שנות הת"ק והת"ר [המאה ה-19/20 בקירוב]. בחלק מהדפים חותמות וחתימות רבנים ותלמידי-חכמים.

האוסף כולל: שערים, שערים מאויירים ודפי קדם-שער מאויירים רבים, לספרי תפילה ומחזורים, תורה נביאים וכתובים, מוסר ודרוש, קבלה וחסידות, הלכה וחידושים, ועוד.

בין שערי הספרים המצויים באוסף: ספר כתובים, עם פירוש המילות. ליוורנו, [תקס"ה 1805]; מגיני שלמה. לבוב (למברג), תקע"ו 1816; טור, אורח חיים. מעז'בוז, [תקע"ח 1818]; קדושת ישראל, חלק שני, וינה, תקפ"ט 1829; ידות נדרים, מאת רבי יוסף שאול נתנזון. לבוב (למברג), [תרי"א] 1851; שלחן ערוך הרב, שני חלקים – אורח חיים ויורה דעה. יוזעפאף, תרי"א-תרט"ו 1851-1855; שלחן ערוך הרב, אורח חיים, שני חלקים. שטעטטין, תרכ"ד [1864]; שלחן ערוך הרב. [וורשא, תרל"ד]; שלחן ערוך הרב, שלושה חלקים. יוזעפאף, תרל"ה 1875; שלחן ערוך הרב, שני חלקים. ווילנא, תרס"ה [1905]; שערי ארבעה חלקים מהספר מגן אבות, מאת האדמו"ר רבי שלמה זלמן מקאפוסט, (שמות, ויקרא, במדבר, חלק שישי). ברדיטשוב, תרס"ב 1902, עם חותמות חותמות "יוסף פרידמאן, החונה פ"ק האדיץ"; יד ושם, לכבוד משה מונטיפיורי. [פרשבורג, תרכ"ד 1864]; שער ספר קרובות – מחזור. לבוב (למברג), תרמ"ט 1889, עם חותמות של האדמו"ר רבי "יצחק ראזענבוים בן הה"צ מאיר זצללה"ה זי"ע, פה אויבערווישא"; קיצור שולחן ערוך, עם מסגרת השולחן ולחם הפנים. לובלין, [תרנ"ד 1894]. חותמות רבי אריה צבי פרומר אב"ד קוז'יגלוב; ועוד ספרים רבים.

עוד מופיעים באוסף: חותמות, רישומי בעלות וחתימות של רבנים רבים, בהם:

חתימת רבי הרש גויטיין אב"ד העדיעס, הונגריה (בנו של רבי ברוך בנדט בעל "כסף נבחר"); חותמות רבי נפתלי הירץ הלוי אב"ד יפו; חותמת רבי זוסמאן סופר אב"ד האלאש; חותמת רבי "משהרש [משה הרש] פוקס, אב"ד דק"ק גראסווארדיין והגליל"; הקדשה בכתב-ידו של רבי יהושע פאלק זאב אב"ד פאלטשען, וחותמות המקבל רבי נחום שמריהו שעכטער אב"ד דארבאן; חותמת רבי גרשון שטרן אב"ד לודאש; רבי יעקב שמריה דייטש אב"ד מ' אויוואר מסאטמאר; רבי יעקב מאיר וואלד אב"ד קלוזש (קלויזענבורג); רבי שמעון זאב מיללער אב"ד אראד; רבי שמואל יצחק הילמאן מברעזין; רבי שמואל אשר באנעטה מדיארמוטה; רבי "חיים ראובן במוה"ר יצחק ז"ל, אב"ד דק"ק שנאדאווע"; "ע"ה ב"ה יהונתן מאנסאנו"; רבי "אליעזר צוקר, רב"ד דק"ק בערעגסאז יצ"ו"; רבי "מאיר צבי בלאאמ"ו מהו' יהודה ליבוש מאזור ז"ל, אבד"ק ראדזיעיעווא". חותמות של "עקד ישיבת חכמי לובלין"; "חבורה גמילת חסדים םגשר עצים"; "קהל יראים עדת ישראל שיפפשול וויען"; ועוד חותמות וחתימות רבות.

כ-170 פריטי נייר (רובם שערי ספרים). גודל ומצב משתנה.

כתב-יד, תיאור פטירת ה"חתם סופר" בכתב-ידו של תלמידו רבי נפתלי סופר. [פרשבורג, תרל"ב 1872 בקירוב].

תיאור מפורט של פטירת ה"חתם סופר", בכתב-ידו של תלמידו רבי נפתלי סופר. את הדברים העתיק רבי נפתלי מתוך מכתב שכתב אביו רבי מרדכי פישל סופר, אשר העיד מגוף ראשון על ימיו האחרונים של החת"ס, החל מליל הושענא רבה ושמחת תורה, התפילות למענו, עיסוקו בתורה ובתפילה עד לרגעיו האחרונים, ועד רגע הפטירה עצמו. המכתב נדפס בשלמותו בראש ספרו של רבי נפתלי: "בית אפרים" – הספדים (פרשבורג תרל"ב). לפנינו שני דפים המכילים את רובו של המכתב (מלבד השורות האחרונות).

הגאון רבי נפתלי סופר (תקע"ט-תרנ"ט), בנו של רבי מרדכי אפרים פישל סופר תלמיד ה"חתם סופר". נימול בידיו הקדושות של ה"חתם סופר", כאשר גדל למד תורה מפיו, ובהמשך אצל בנו ה"כתב סופר" ואצל רבי שלמה זלמן באניהאד אב"ד פרשבורג. לאחר נישואיו התגורר בטאפאלטשאן והרביץ תורה בישיבה שעמד בראשה. לימים כיהן כאב"ד קאדלבורג ומשנת תרל"ג אב"ד פעטשי-ניידורף והגליל. מחבר הספרים: "מטה נפתלי", "שער נפתלי", "בני נפתלי", "בית אפרים" ועוד.

[2] דף. 34 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט. מספר קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק ובהשלמת נייר.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "אהרן גרינבערג". מיהלוביץ, ו' ויגש תרמ"ז [31 בדצמבר 1886].

דף חתוך מתוך פנקס של שד"ר, עם מכתב מאת רבי אהרן גרינברג: "בעזה"י, צעקת העניים האומללים בני ספרד באה"ק גדלה עד למאוד ואבקש רחמים עבורם לתומכם ולהעניק להם מטוב ברכותיכם... ובזכות הצדקה תקרב ישועתינו לבוא וצדקת ה' להגלות... הק' אהרן גרינבערג אבד"ק מיהאליוויץ והגליל יע"א". בראש הדף רישום בכתב רש"י: "...מיהאלי היא מיהלאוויץ".

מעבר לדף, מכתב בהונגרית, בחתימת ברנהרד שוורץ מראשי הקהילה היהודית בשאטו-אויהעלי, עם חותמות ועד הקהילה וה"חברא קדישא" בעיר אוהעל. בראש הדף כיתוב בעברית, בכתב רש"י: "ש-א אויהעלי".

הגאון רבי אהרן גרינברגר (גרינברג) אב"ד מיהלוביץ (תקע"א-תרנ"ג), בעל ה"דעת סופר". מתלמידיו החביבים של ה"חתם סופר" אצלו למד כעשר שנים, וכל ימיו היה דבוק באהבת רבו הקדוש, "לא עבר יום שלא אמר ד"ת ממנו או בסיפור מעשה ממנו, כל ספריו היו שגורים בפיו כ'אשרי יושבי'.... היה תפלתו 'שזכותו של רבי החתם סופר יעמוד לי', והיה אומר: מיד כשאני מזכיר זכות רבי אני מתרפא..." (החת"ס ותלמידיו, עמ' לח-מ). משנת תר"ז כיהן כאב"ד טולטשווא, ואחר כן כיהן ברבנות מיהלוביץ למעלה מארבעים שנה.

[1] דף, כתוב משני צידיו. 10X19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשוליים.

מכתב על גבי גלויה, בכתב-ידו וחתימתו של רבי נחום ברוך גינצבורג בעל ה"מקור ברוך". קיבארט, ג' מנחם-אב תרפ"ט [1929].

נשלח אל רבי יצחק סאדאן מברנזווייל שבברוקלין בניו-יורק. הוא פונה אליו בקשר להפצת ספרו "מקור ברוך" בארצות הברית. הוא כותב ששמע "שכת"ר לקח שני עותקים מספרי 'מקור ברוך", והוא מבקש שימכור את הספר השני "כי בע"ח גדול אנכי וגם בדעתי בעזה"י להדפיס חלק שני". בנוסף: "וכת"ר הוא בן עירי כלומר יליד פנוביז ומאד מתענין אנכי לדעת כת"ר מי הוא, לפי השערתי הוא אחי מי שהי' רעי וחבירי מנעורי הרה"ג ר' שמעון מאלק אשר לא אדע מאתו מאומה ואך שמעתי כי גר בוואבאלניק הוא, ומאד אחפוץ לדעת משלו' כת"ר ומכל אשר אתו...".

הגאון רבי נחום ברוך גינצבורג (תרמ"ב-נספה בשואה תש"א), מגדולי גאוני ליטא ומראשי "אגודת הרבנים" בליטא. נולד בסמוך לפוניבז' וגדל אצל רבי נפתלי הרץ קרמר בעל "נועם המצוות". בהמשך נעשה לתלמידו המובהק של הגאון רבי איצל'ה אב"ד פוניבז'. נסמך לרבנות על ידו ועל ידי רבי אליעזר גורדון. התמנה לרב בווירז'אן, בהמשך כיהן ברבנות בקיברט ולבסוף ביאנובה. חיבר את ספריו הלמדניים "מקור ברוך" על סוגיות בש"ס וברמב"ם.

גלויה. 13.5X9 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים.

שבעה מכתבים מאת רבי יצחק אלחנן אדלשטיין מנהל ישיבת קמניץ. קמניץ, תרצ"ד-תרצ"ט [1934-1939].

ששה מהמכתבים נכתבו על גבי גלויות רשמיות של ראש הישיבה הגאון רבי "ברוך דוב לייבאוויץ" (רבי ברוך בער). רוב המכתבים נשלחו אל גיסו (אח אשתו זלדא), רבי יקותיאל קושלבסקי (עזריאלי), רבה של זכרון יעקב. אחד מהמכתבים נשלח לרבי יצחק יהודה ספיר מתל-אביב (דיין בפתח תקווה). המכתבים עוסקים בענייני כספים, משפחה ועניינים אישים נוספים.

רבי יצחק אלחנן אדלשטיין (תרנ"ז-תשכ"ט), מנהל ישיבת "כנסת בית יצחק" בקמניץ ומזכירו של ראש הישיבה הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ.

7 גלויות. גודל משתנה. מצב כללי טוב. הבולים נתלשו תוך השחתת חותמות הדואר והלוגו המודפס.