כתב-יד, "טעמי הלכות", על הלכות ראש השנה. [מרוקו, המאה ה-19 בקירוב].

כתיבה מערבית.

"טעמי הלכות" הוא חיבור שנשתמר בכתבי–יד של חכמי המערב, בנוסחים שונים, וברובו לא נדפס. מקורו של החיבור כנראה בחכמי מראכש, והוא כולל ליקוט של דברי ראשונים ואחרונים, פסקים ומנהגים מקומיים, ועוד. לפנינו "טעמי הלכות" על הלכות ראש השנה (סימנים תקפ"א-תר"ג).

[20] דף. 15 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט. מספר קרעים בשולי הדפים. כריכה חדשה.

מכתב על גבי גלויה מצולמת (עם תמונת רחוב של העיר בודניב ואנשיה), בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק אבוחצירא – ה"בבא חאקי". [בודניב], ניסן תרפ"ז 1927.

נשלח אל רעו וקרובו רבי חיים מלכא. המכתב פותח בברכת: "לשנה הבאה בירוסלים", והוא דורש בשלומו ובשלום משפחתו, ומאחל: "יה"ר שבקרוב נתראה יחד בשובע שמחות הבנים עם האבות בתוך ארץ נחלת אבות אכי"ר". הוא מוסיף לדרוש בשלום בני המשפחה, ומסיים בברכת "...ושים שלום בפיהם ובכלל מרת אמך מרים נחמה ובעלה הי"ו וא"ס, ע"ה [השם ישמרהו וינטרהו, ואומר אמן סלה, עבד השם] יצחק אביחצירא סי"ט".

האדמו"ר הקדוש רבי יצחק אבוחצירא (תרנ"ה-תש"ל), מאדמור"י בית אביחצירא במרוקו, אחיו של ה"בבא סאלי" שאף אותו כינו בשם ה"בבא חאקי". כיהן ברבנות במרוקו וכשעלה לא"י רבה הראשי של רמלה ולוד. תחילה התגורר בעיר מולדתו ריסאני יחד עם ה"בבא סאלי", אך לאחר רצח אחיהם הגדול רבי דוד אבוחצירא על ידי השליט המקומי, עברו שניהם בשנת תר"פ לעיר בודניב (Boudenib), שם כתב את הגלויה שלפנינו.

גלויה. 9X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים.

אוסף ספרים מדפוסי צפון אפריקה:

• ספר מאורי אור, סדר העיבור משנת תר"מ "עד סוף העולם", מאת רבי שלמה אזראד. [אלגיר, דפוס יעקב די ר' אליהו גיג, תרנ"ג 1893]. קרע חסר בדף השער, עם פגיעה בטקסט, משוקם בהשלמת נייר.

• ספר שבח חיים, מעשים על הרב חיים פינטו, מאת מכלוף מזל תרים. דאר אלביצא (קזבלנקה), [תרצ"ט 1939]. כל הסיפורים בערבית-יהודית.

• ספר קרבן מנחה, דינים ומוסר, מאת רבי ברוך סבאג. קזבלנקה, דפוס י’ ראזון, [תרצ"ט] 1939. עם פורטרט "תמונת המחבר נר"ו נולד אדר התר"לא". ערבית-יהודית, עם הערות בעברית בשם "מקור ברוך".

• ספר מנחת משה, עם מנחת קנאות, מאת רבי ברוך סבאג. [קזבלנקה], דפוס יהודה ראזון, [תש"ו] 1945. דינים ומוסר בערבית-יהודית ותפילות ובקשות בעברית. עם פורטרט המחבר, ופורטרט בנו רבי משה סבאג.

• ספר שתי ידות, כולל ספר יד רמ"ה מאת רבי רפאל ממן, וספר יד חרוצים מאת רבי יהושע ממן. ג'רבה, דפוס עידאן, כהן, צבאן וחדאד, [תש"ח]-תש"ט [1948-1949]. עם פורטרט המחבר רבי יהושע ממן. שני כרכים.

• ספר לקט עני, דרשות מאת רבי דוד סבאג. מקנס, דפוס Sayag, [תש"ח 1948 בערך].

• ספר בני חי, חלק ראשון – דרושים מאת רבי חי מנחם בוחניך, חלק שני – שולחן ערוך מקוצר ומנוקד לנוער מאת אביו רבי יצחק בוחניך. ג'רבה, דפוס אוצר העברי, תשכ"ה-תשכ"ו [1965-1966].

8 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

מכתב כולל שומרי החומות, בחתימות רבי משה נחום ולנשטיין ורבי דוד יוילוס. ירושלים, י"א תשרי תר"ן [1889].

מכתב קבלה ותודה מאת כולל שומרי החומות, בחותמת הכולל, עם חתימותיהם של "טובי ומנהלי כולל עסט' אונגארן וכו'" – רבי משה נחום ולנשטיין ורבי דוד יוילוס. נשלח אל "ראשי עדת ה' אויט' ארטאדאקסען יראי ה' בעי"ת פאסט, ובראשם האלופים וקצינים הרבנים המופלגים מו"ה ישראל פערלמוטטער נ"י ומו"ה אברהם יצחק שטרויס נ"י ואתם ידי"נ הסופר מהיר... שמעון סג"ל לעפפלער סופר העדה".

הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד ירושלים (תר"א-תרפ"ב), תלמידם של ה"כתב סופר" ורבי אהרן דוד דייטש בעל ה"גורן דוד". נסמך לרבנות מה"כתב סופר". בנו של הגאון רבי מאיר וולנשטיין אב"ד בעזא שהיה מחשובי הרבנים בהונגריה. בשנת תרכ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם נישא לבתו של רבי שמעון דייטש (מתלמידי ה"חתם סופר"). עם עלותו של המהרי"ל דיסקין לירושלים, זכה רבי משה נחום להיות ממקורביו ותלמידיו שומעי לקחו של המהרי"ל דיסקין ומחבורת גדולי הלמדנים בירושלים אשר למדו תורה מפיו. בשנת תרס"ג התמנה לדיין בבית הדין של רבי שמואל סלנט בירושלים, ובשנת תרס"ח התמנה לראב"ד. לאחר פטירת רבי שמואל סלנט לא נבחר רב ראשי לעיר הקודש ירושלים, ובמשך יותר מעשר שנים שימש בפועל כמנהיגה של היהדות החרדית בעיר ומייצגה כלפי השלטונות. בשנת תר"פ כשהוקם בית הדין של "העדה החרדית", עבר רבי משה נחום לכהן בו כראב"ד, לצדו של רעו רבי יוסף חיים זוננפלד שכיהן כגאב"ד. חלק מספר תשובותיו בהלכה, נדפסו בספר "בני משה" (ירושלים, תש"ן).

רבי דוד יוילוס (תקצ"ה-תרנ"ב) מברעזאווא, חתן הגאון רבי אברהם שאג-צוובנר ותלמידו בקויברסדורף. למד גם אצל הגאון רבי דוד שיק בעל ה"אמרי דוד" ואצל הגאון המהר"ם שיק, ממנו התעטר בכתר הוראה.

[1] דף. 29 ס"מ. מצב בינוני. סימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדף ולאורך סימני הקיפול, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק.

דף בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של האדמו"ר מרופשיץ-יאסלו רבי "אברהם יהושע העשיל ראבין" מרבני ודייני צפת. צפת, תמוז תר"ס [1900]

פסק-דין בדין-ודברים בין שותפים באחת החצרות בעיר, על השכרת החזקה להשתמש במבני בה"כ [בית הכבוד] בחצר.

האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל רובין (נפטר חשוון תרס"ט), מגזע אדמו"רי רופשיץ (בן האדמו"ר רבי אלימלך רובין מקולבסוב – בנו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה רובין מרופשיץ, חתנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ). כיהן כרב ואדמו"ר בסוקולוב ויאסלו. בשנת תרמ"ט עלה לירושלים, ולאחר תקופה עבר לצפת, בה כיהן כרב ואב"ד לקהילת עסטרייך-אונגארין במשך קרוב לעשרים שנה. את מקומו קבע בבית המדרש של חסידי צאנז בצפת.

[1] דף. 26.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים קלים ובלאי.