Auction 049 Judaica, Cassidhut and Kabbalah - Letters and Manuscripts - Prints and Photographs
- (-) Remove and filter and
- letter (95) Apply letter filter
- book (62) Apply book filter
- item (39) Apply item filter
- print (39) Apply print filter
- document (35) Apply document filter
- manuscritp (33) Apply manuscritp filter
- autograph (30) Apply autograph filter
- documents, (30) Apply documents, filter
- manuscript (30) Apply manuscript filter
- chabad (21) Apply chabad filter
- with (21) Apply with filter
- classic (19) Apply classic filter
- miscellanea (19) Apply miscellanea filter
- dedic (16) Apply dedic filter
- eretz (16) Apply eretz filter
- gloss (16) Apply gloss filter
- israel (16) Apply israel filter
- jerusalem (16) Apply jerusalem filter
- signatur (16) Apply signatur filter
- signatures, (16) Apply signatures, filter
- stamp (16) Apply stamp filter
- stamps, (16) Apply stamps, filter
- tiberia (16) Apply tiberia filter
- erit (14) Apply erit filter
- hapletah (14) Apply hapletah filter
- holocaust (14) Apply holocaust filter
- she (14) Apply she filter
- she'erit (14) Apply she'erit filter
- sheerit (14) Apply sheerit filter
- prayer (13) Apply prayer filter
- siddurim (13) Apply siddurim filter
- "shiviti" (11) Apply "shiviti" filter
- art (11) Apply art filter
- art and (11) Apply art and filter
- artand (11) Apply artand filter
- documetn (11) Apply documetn filter
- graphic (11) Apply graphic filter
- lithuanian (11) Apply lithuanian filter
- photograph (11) Apply photograph filter
- plaqu (11) Apply plaqu filter
- shiviti (11) Apply shiviti filter
- yeshiva (11) Apply yeshiva filter
- biographi (9) Apply biographi filter
- communiti (9) Apply communiti filter
- eulog (9) Apply eulog filter
- histori (9) Apply histori filter
- jewish (9) Apply jewish filter
- of (9) Apply of filter
- rabbi (9) Apply rabbi filter
תשובה שנכתבה בכתב-ידו, בשולי אגרת שקיבל רבי משה פיינשטיין מאת רבי דוד נשר ראש "מחלקת הכשרות הארצית" של "הרבנות הראשית לישראל", שפנה בשאלה אודות נאמנות ה"הכשר" של הרב יחיאל מיכל שמואל על הבשר מבית המטבחיים "דעביוק פעקינג".
הרב פיינשטיין משיב בכתב ידו: "הרב יחיאל מיכל שמואל משיקאגא בן גיסי הרב הגאון ר' יצחק אייזק הלוי שמואל ז"ל הוא ירא שמים וגם שמש בזה הרבה גם בהיותו אביו ז"ל בחיים, ויש לסמוך עליו כשכותב שהוא כשר, וע"ז באתי עה"ח בי"ד כסלו תשל"ח, משה פיינשטיין".
הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית. נשיא "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו-יורק. מחבר הספרים שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
אגרת דואר אוויר. 27 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול, קרעים וקרעים חסרים קטנים בשוליים ולאורך סימני הקיפול.
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
תודה וברכה לנדיב על תרומתו לכולל, שהייתה "למחית נפשות יקרות המסתופפים בחצרות אלוהינו – ברוכים אתם לה' על גודל חסדכם, על כן להבא לא יסור פרי צדקתכם מאת אחיכם שוכני הר הק'... ואנחנו על משמרתינו נעמוד להעתיר עבור שלומכם והצלחתכם אצל מ"מ כותל המערבי ורחל אמנו...".
מעבר לדף הועתקו בכתב-יד מזמור "שיר למעלות אשא עיני" וקמע "מכשפה לא תחיה".
הגאון רבי (יוסף) חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו.
כאשר חלה רבי חיים זוננפלד, הוסיף לו רבו המהרי"ל דיסקין את השם "יוסף" כסגולה לחיים ארוכים [הקבלה שלפנינו היא מהתקופה בה היה נקרא שמו רק "חיים זאננעפעלד"].
במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
רבי טוביה אריה גולדברגר (תרט"ז-תרע"א), מגדולי הרבנים והעסקנים בירושלים. תלמיד רבי ירמיה לעוו אב"ד אוהעל. בשנת תרל"ג עלה לירושלים. דיין בהרכב הראשון של הבד"צ של החסידים בירושלים (בראשות הגאון מלובלין בעל "תורת חסד"). מעסקני כולל הונגריה וממונה בכולל זה במשך עשרים ושלש שנים ביחד עם הגרי"ח זוננפלד.
[1] דף. 14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים בשוליים.
נכתב אל רבי זוסמאן סופר נ"י, רב בק"ק חברת ש"ס בעיר פעסט יע"א [רבי אליעזר זוסמאן סופר אב"ד דברצין ורב חברת ש"ס בבודפסט (נפטר חשון תרס"ג), בנו של הגאון רבי יעקב שלום סופר אב"ד טאפאלשאן תלמיד ה"חתם סופר".
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד ירושלים (תר"א-תרפ"ב), תלמידם של ה"כתב סופר" ורבי אהרן דוד דייטש בעל ה"גורן דוד". נסמך לרבנות מה"כתב סופר". בנו של הגאון רבי מאיר וולנשטיין אב"ד בעזא שהיה מחשובי הרבנים בהונגריה. בשנת תרכ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם נישא לבתו של רבי שמעון דייטש (מתלמידי ה"חתם סופר"). עם עלותו של המהרי"ל דיסקין לירושלים, זכה רבי משה נחום להיות ממקורביו ותלמידיו שומעי לקחו של המהרי"ל דיסקין ומחבורת גדולי הלמדנים בירושלים אשר למדו תורה מפיו. בשנת תרס"ג התמנה לדיין בבית הדין של רבי שמואל סלנט בירושלים, ובשנת תרס"ח התמנה לראב"ד. לאחר פטירת רבי שמואל סלנט לא נבחר רב ראשי לעיר הקודש ירושלים, ובמשך יותר מעשר שנים שימש רבי משה נחום בפועל כמנהיגה של היהדות החרדית בעיר ומייצגה כלפי השלטונות. בשנת תר"פ כשהוקם בית הדין של "העדה החרדית", עבר רבי משה נחום לכהן בו כראב"ד, לצדו של רעו רבי יוסף חיים זוננפלד שכיהן כגאב"ד. חלק מתשובותיו בהלכה, נדפסו בספר "בני משה" (ירושלים, תש"ן).
[1] דף. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים קטנים בשוליים ולאורך סימני הקיפול, עם פגיעות מזעריות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק.
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
