ספר "איזה הלכות מיד החזקה" – Auszuge aus dem Buche Jad-Haghasakkah, סט של חמישה כרכים של הרמב"ם המצונזר שיצא לאור ע"י המינסטריון להשכלה של רוסיה הצארית. סנקט פטרבורג, [תר"י-תרי"א] 1850-1851. ארבעה חלקים בחמישה כרכים. מהדורה דו-לשונית בעברית ובגרמנית.

בשער נכתב כי הספר "נדפס על פי שו"ת רבנינו וסופרינו", עם רשימת רבנים מרוסיה (חלק מהשמות נכתבו בצורה משובשת). בין הרבנים: "הרב ר' מנחם נ"י דליובאוויטש" [האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש] ו"הרב המנוח ר"י דוואלאשהנא" [רבי איצל'ה מוולוז'ין].

הוצאה זו של ספר היד החזקה להרמב"ם צונזרה בידי ממשלת הצאר הרוסי כחלק מהתערבות הממשלה בחינוך היהודי, ונערכה בהתאם למגמה לכפות לימודי השכלה בחדרים ובמוסדות החינוך היהודיים, עם הוספות ושינויים, בעריכת לאון מנדלשטם ("הסטודנט היהודי הראשון ברוסיה").

מלבד תרגום לגרמנית, מופיעים במהדורה זו "הערות לרמב"ם" שבהן "פירושים" מותאמים בכדי לשמור על הנאמנות לשלטון הצאר. בין היתר מופיעים בו הקטעים: "בקורת כללית ע"פ ד"ת [על פי דין תורה] בכבוד ומשפט העמים אשר בזמננו...", "כבוד מלכות" – "בדבר החוב המוטל עלינו לאהוב ולכבד את אדונינו הקיסר יר"ה בכל לב ובכל נפש", "הערה לדיני ממונות" ["הצגנו כל הדינים האלה רק לזכר ימות עולם ולתלמוד תורה ממה שהיה בינינו לפנים"], וכן הלאה. הלכות מלכים הושמטו לגמרי ממהדורה זו.?מהדורה זו של הרמב"ם יצאה לאור בניגוד לרצונם של הרבנים המוזכרים בעמוד השער. ההצעה ללמד ילדים את חיבורו של הרמב"ם עלתה בוועידת תר"ג בסנקט פטרבורג ע"י הממשלה, והיא נדחתה ע"י הרבנים המשתתפים פה אחד, אך הממשלה התעקשה להדפיס את הספרים ולהפיצם. האדמו"ר בעל צמח צדק, המוזכר בין ה"מסכימים" על הספר, התנגד למעשה ליוזמה זו ופעל במכתביו לנציגי הממשלה הצארית למנוע את הדפסת המהדורה (ראו: אגרות קודש מאת האדמו"ר ה"צמח צדק", מהדורת תשע"ג, עמ' עג-עז, פה-פז; תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, עמ' קנג; אוצר סיפורי חב"ד – ו', עמ' 202 ואילך).

ארבעה חלקים בחמישה כרכים (שני כרכים לחלק ד'). ספירות דפים רבות ומתחלפות. יתכן וחסרים דפים במספר מקומות. 18 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים במספר מקומות (כולל בחלק מדפי השער), עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. חותמות. כריכות חדשות (אחידות). ?במפעל הביבליוגרפיה (רשומה 000179085), נרשם חלק נוסף (חמישי), עם מניין המצוות להרמב"ם, שנדפס כתוספת למהדורה שלפנינו, בשנת תרי"ג 1853. חלק זה אינו מופיע בסט שלפנינו.

חמישה ספרים בכרך אחד, בהם ספר הנהגות אדם מאת רבי יהודה ליב ליפשיץ, וארבעה ספרים נוספים, מדפוסי רוסיה-פולין:

* ספר הנהגות אדם, דינים והנהגות אדם, מאת רבי יהודה ליב ליפשיץ, עפ"י מגלת סתרים שנמצאה בגנזי רבי דוד אופנהיים, מכתבי האר"י. [רוסיה-פולין, ללא שם מדפיס, תק"צ 1830, בערך].

כרוך עם הספרים הבאים (רובם נכרכו במהופך):

* ספר הבהיר, לרבי נחוניא בן הקנה. [רוסיה-פולין, ללא שם מדפיס, תק"צ 1830, בערך].

* ספר שבחי האר"י וספר שבחי ארץ ישראל, תיאור מסעו של רבי יוסף סופר לא"י. רוסיה-פולין, [אוסטרהא, ללא שם מדפיס, תקפ"ו 1826]. מקום הדפוס והשנה על פי ג' שלום (קטלוג ספריית גרשום שלום, כרך א, ירושלים תשנ"ט, עמ’ 315 מס’ 4224).

* ספר אגרת הקודש, מאמרי חסידות וליקוטים שונים מאת גדולי החסידות: רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רבי אברהם מקאליסק, רבי חיים חייקל מאמדור ורבי אלימלך מליז'נסק. [לבוב או זולקווא?, בסביבות ת"ר 1840].

בסוף הספר נדפסו "פרקי הנהגות המתבודד" לרמב"ם וספר הזכירה מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב.

* ספר נחמד, פירוש על פרק שירה, עם הקדמה, מאת רבי ישעיה טיראני – המבי"ט.  "ע"מ [=עיר מלוכה] ווארשא" [כנראה שמקום הדפוס מזוייף והספר נדפס במקום אחר ברוסיה-פולין, ללא שם מדפיס, ת"ר 1840, בערך].

חמישה ספרים בכרך אחד. הנהגות אדם: [34] דף. ספר הבהיר: טו דף. שבחי האר"י: [22] דף. אגרת הקדש: כד דף. ספר נחמד: יט דף. חסר דף אחרון. החל מדף ה של ספר הבהיר נכרכו כל הדפים במהופך, מצדו השני של הספר. 18.5 ס"מ. נייר כחלחל בחלק מהספרים. מצב משתנה בין הספרים. ספר הנהגות אדם במצב בינוני (דף השער במצב בינוני-גרוע), יתר הספרים במצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט (בעיקר בדף השער ובדפים הראשונים של ספר הנהגות אדם). כריכה ישנה.

ספר אור זרוע, פסקי הלכות על פי סדר התלמוד, מאת רבינו יצחק ב"ר משה מווינה. מהדורה ראשונה, שנדפסה מתוך כתב-יד שהיה גנוז כשש מאות שנה. ארבעה חלקים בארבעה כרכים:

1-2. ספר אור זרוע, חלק ראשון וחלק שני. זיטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל נכדי הרב מסלאוויטא, תרכ"ב 1862. שני כרכים. חלק מהמלים בדפי השער של הכרכים נדפסו בדיו אדומה.

3-4. ספר אור זרוע, חלק שלישי וחלק רביעי. ירושלים, דפוס הירשנזון, תרמ"ז-תר"ן 1887-1890. שני כרכים. ש' הלוי 573.

בעמוד האחרון של הכרך הרביעי, תמונת "הבית אשר בנה שלמה אבן שלמה מסע נבנה".

ארבעה חלקים בארבעה כרכים. כרך א': [2], 232 עמ'. כרך ב': 4, 184 עמ’. כרך ג': [4], 79, [1]; 106; 72 עמ'. כרך ד': [3], 79, [1] עמ’. 34-37.5 ס"מ. נייר יבש ושביר בכרך השלישי והרביעי. כרך ראשון ושני במצב טוב, כרך שלישי ורביעי במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים בכרך השלישי והרביעי, עם שיקומים בהדבקות נייר-דבק במספר דפים. כריכות חדשות (אחידות).

בכרך הרביעי בדף [2], הקדשה מודפסת לרבי עזריאל הילדסהיימר לרגל הגיעו לגיל שבעים (דף זה לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה).

ארבעה ספרים ופרסומים שהדפיס הרב מאדא הגאון רבי מרדכי אליעזר וועבר, חידושים על ש"ס, חידושי אגדה וקונטרסי פולמוס. ירושלים, תרמ"ה-תרמ"ט:

* ספר עץ אבות, חלק א', חידושי אגדה על מסכת ערכין ועל פרקי אבות (פרקים א-ג). ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. ש' הלוי, מס' 523.

* ספר ערך דל, על מסכת ערכין (כולל ההקדמה "מדבר קדמות", על קורות המחבר). ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. ש' הלוי מס' 522.

* ספר מלחמת חובה – "נגד עלילות אויב אורב אשר יצא לקרב" (פולמוס נגד רבי שלמה גנצפריד ומחלוקותיו בהלכה עם ה"דברי חיים"). מהדורה מורחבת. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. ש' הלוי, מס' 508.

* קונטרס אופל ובוחן, תגובה לקונטרס "מכסה לאהל" שכתב רבי שלמה גנצפריד. [ירושלים, דפוס שמואל צוקרמן, תרמ"ט 1889]. ש' הלוי, מס' 637.

הגאון מאדא רבי מרדכי אליעזר וועבר (תקפ"ב-תרנ"ב), תלמיד ה"דברי חיים" מצאנז. כיהן ברבנות בקהילות שונות בהונגריה. עלה לירושלים בשנת תרל"ה בערך, ובה הדפיס מספר חיבורים. חלק מחיבוריו היו כתבי פולמוס נגד החולקים על פסקי מורו ורבו האדמו"ר בעל "דברי חיים". גם בספריו האחרים של הרב מאדא מופיעות הקדמות מעניינות ודברי פולמוס בנושאים שונים העומדים על הפרק.

הפולמוס המרכזי שבו היה מעורב הרב מאדא התעורר כאשר יצא בפרסומים נגד רבי שלמה גאנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך", שבספרו "אהלי שם" השיג על דבריו של רבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז בספרו "דברי חיים". בתחילה פרסם הרב מאדא קונטרס בשם "מלחמת חובה" (ירושלים תרמ"ב), ובהמשך הדפיסו שוב במהדורה מורחבת (ירושלים, תרמ"ה – הנמצאת באוסף שלפנינו). בתגובה הדפיס רבי שלמה גאנצפריד קונטרס בשם "מכסה לאהל" (בסוף אחת המהדורות של קיצור שו"ע), ובו תקף במילים חריפות את הרב מאדא והאשימו בהאשמות קשות. בהמשך הפך ה"מכסה לאוהל" לכלי ניגוח בידי מתנגדי הרב מאדא בתוך כולל הונגריה בירושלים. הם הדפיסוהו בשנית (בשנת תרמ"ט) בדף גדול, והדביקוהו על דלת ביתו בירושלים (ראה ש' הלוי, מס' 638). הרב מאדא נזעק להגן על עצמו בקונטרס "אופל ובוחן" (הנמצא באוסף שלפנינו), בו הובאו מכתבי רבנים התומכים בו. הוא מספר כי "קראו [את המכסה לאוהל] כמגילה בביהמ"ד ונפוץ בכל עה"ק... ושלחו לחברון... והגזימו לשלוח לחו"ל...", וטוען במפתיע כי ה"מכסה לאהל" לא נכתב מעולם על ידי רבי שלמה גנצפריד ואף לא נדפס בידיעתו, אלא הוא פרי זיוף של "איש מרמה וזייפן". בקונטרס "אופל ובוחן" מוזכרת המחלוקת בכולל "בחודש אלול העבר" וכן הדפסת "מכסה לאהל" השניה בירושלים, ומכאן שנדפס בשנת תר"ן בערך [ראה גם ש' הלוי, מס' 637-638].

4 פריטים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות (הקונטרס "אופל ובוחן" אינו כרוך).

על פולמוס הרב וועבר והרב גאנצפריד ראה: ריינהרץ שמעון, "הרב שלמה גאנצפריד", בתוך "קארפאטורוס – אנציקלופדיה של גלויות" תשי"ט, עמ' 400.

אוסף של חוברות "שמש צדקה – ספר זכרון חשבון ומפעל בית הועד הכללי". ירושלים, דפוס האחים סלומון, תר"ס-תרפ"ג [1900-1923]. עשר חוברות בשלושה כרכים.

יומני דו"ח "בית הועד הכללי, דכוללות האשכנזים פרושים וחסידים הי"ו שבערי הקדש ירושלם חברון צפת וטבריא וסביבותיהם ת"ו".

הוועד הכללי כנסת ישראל, היה ארגון שריכז תחתיו את מרבית הקהילות האשכנזיות בירושלים של היישוב הישן. תפקידו של הוועד היה לדאוג לתמיכה בעניים, לחינוך, לתלמוד תורה ועוד. בראשיתו נוסד הוועד בתמיכתם של רבי שמואל סלנט, רבי מאיר אויערבך ועוד מחכמי ירושלים. במשך השנים הוא ידע טלטלות שונות, פיצולים ואיחודים, אך בפועל היה לו חלק רב בצמיחתו של היישוב הישן האשכנזי במאה ה-19 (ראה בהרחבה: א' הורביץ, מוסד היסוד: תולדות ועד הכללי כנסת ישראל, ירושלים תשי"ח).

החוברות הופיעו על פי רוב פעם או פעמיים בשנה.

לפנינו חוברות:

* יט-כ (תרנ"ח-תר"ס). חסרים שישה עמ' בסוף החוברת.

* כד-כה (תרס"ג-תרס"ד); כו-כז (תרס"ה-תרס"ז); כח-כט (תרס"ז-תרס"ט); ל-לא (תרס"ט-תרע"א); לב-לג (תרע"א-תרע"ג).

* לד-לה (תרע"ג-תרע"ה); לו-מ (תרע"ה-תרע"ט); מא-מב (תר"פ-תרפ"א); מג-מד (תרפ"ב-תרפ"ג).

10 חוברות ב-3 כרכים. כריכות חדשות. החוברות לא נבדקו בידינו לעומק, והן נמכרות כמות שהן.