Auction 045 Online Auction - Judaica
Early Books, Chassidic and Kabbalistic Books, Manuscripts and Letters, Photographs and Graphic Works
Mar 14, 2023
- (-) Remove eretz filter eretz
- (-) Remove posters, filter posters,
- and (27) Apply and filter
- book (27) Apply book filter
- books, (27) Apply books, filter
- document (27) Apply document filter
- documents, (27) Apply documents, filter
- israel (27) Apply israel filter
- jerusalem (27) Apply jerusalem filter
- letter (27) Apply letter filter
- poster (27) Apply poster filter
- proclam (27) Apply proclam filter
Displaying 1 - 12 of 27
Auction 045 Online Auction - Judaica
Mar 14, 2023
Opening: $200
Sold for: $688
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
מכתב בכתיבה קליגרפית נאה, בחתימות שלושה מחכמי ירושלים תלמידי ה"חתם סופר", ראשי ישיבת "מדרש דורש ציון" בירושלים: רבי "יצחק [אופלטקא] מפראג", רבי "אהרן משה בוימגארטען" ורבי "יונה ליב מענדלזאהן". ירושלים, סיון תרכ"ט [1869]. החתימות בעברית ובגרמנית. בשולי הדף, חותמות מוסדות הצדקה בירושלים.
תעודת תודה וקבלה לנדיבה "הינדלא ת"י אשת הרבני הצדיק כמה"ו משה נפתלי פראג ש"י", על תרומתה "להלבשת מערומי בני ציון - הנמצאי'[ם] בגן עץ החיים... ונקרא בשם 'מדרש דורש ציון יכב"ץ, אשר בתוכו שנים וחמישים נערים מבני ציון היקרים, רובם יתומים וכולם עניים, ההוגים בתוה"ק תחת השגחת ארבעה מלמדים להועיל מבוקר ועד ערב...". המכתב ממשיך בדברי ברכה מליציים ובקשת תרומות נוספות "...בכל עת שתעלו את זכרון ירוש' תו"ב [ירושלם תבנה ותכונן]".
רבי יצחק אופלטקא מפראג (תק"פ-תר"ס, החתם סופר ותלמידיו, עמ' רמ-רמא) מתלמידי החתם סופר בישיבת פרשבורג, עלה בבחרותו לירושלים בשנת תקצ"ח ונשא את בתו של רבי ברוך עייאש מחכמי הספרדים בעיר. גאון בתורה ועסקן ציבורי. מחבר הספר "פרי יצחק" (ירושלים, תרס"ט). מראשי ישיבת "דורש ציון", אותה יסד בשנת תרכ"ו, יחד עם רעיו רבי יונה ליב מנדלזון-לבל ורבי משה אהרן בוימגרטן.
רבי משה אהרן בוימגרטן (תקע"ב-תרל"ז, החתם סופר ותלמידיו, עמ' נה-נז), תלמיד החתם סופר. למד גם אצל רבי מרדכי בנט בניקלשבורג ואצל רבי ברוך פרנקל בלייפניק. עלה בבחרותו לצפת בשנת תקצ"ד, ולאחר ה"רעש" בשנת תקצ"ז עבר לירושלים. ממייסדי כולל אונגרין, ומייסד ישיבת "חתם סופר" על שם רבו הקדוש.
רבי יונה ליב מנדלזון-לבל (תקע"ו-תרמ"ו, החתם סופר ותלמידיו, עמ' קצא-קצב), תלמיד החתם סופר. עלה בבחרותו לירושלים בשנת תקצ"ו, והיה ממיסדי "כולל אונגרין - שומרי החומות". יצא מספר פעמים לחו"ל כשד"ר ה"כולל".
[1] דף. 21.5 ס"מ. נייר דק תכלכל. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול.
מכתב בכתיבה קליגרפית נאה, בחתימות שלושה מחכמי ירושלים תלמידי ה"חתם סופר", ראשי ישיבת "מדרש דורש ציון" בירושלים: רבי "יצחק [אופלטקא] מפראג", רבי "אהרן משה בוימגארטען" ורבי "יונה ליב מענדלזאהן". ירושלים, סיון תרכ"ט [1869]. החתימות בעברית ובגרמנית. בשולי הדף, חותמות מוסדות הצדקה בירושלים.
תעודת תודה וקבלה לנדיבה "הינדלא ת"י אשת הרבני הצדיק כמה"ו משה נפתלי פראג ש"י", על תרומתה "להלבשת מערומי בני ציון - הנמצאי'[ם] בגן עץ החיים... ונקרא בשם 'מדרש דורש ציון יכב"ץ, אשר בתוכו שנים וחמישים נערים מבני ציון היקרים, רובם יתומים וכולם עניים, ההוגים בתוה"ק תחת השגחת ארבעה מלמדים להועיל מבוקר ועד ערב...". המכתב ממשיך בדברי ברכה מליציים ובקשת תרומות נוספות "...בכל עת שתעלו את זכרון ירוש' תו"ב [ירושלם תבנה ותכונן]".
רבי יצחק אופלטקא מפראג (תק"פ-תר"ס, החתם סופר ותלמידיו, עמ' רמ-רמא) מתלמידי החתם סופר בישיבת פרשבורג, עלה בבחרותו לירושלים בשנת תקצ"ח ונשא את בתו של רבי ברוך עייאש מחכמי הספרדים בעיר. גאון בתורה ועסקן ציבורי. מחבר הספר "פרי יצחק" (ירושלים, תרס"ט). מראשי ישיבת "דורש ציון", אותה יסד בשנת תרכ"ו, יחד עם רעיו רבי יונה ליב מנדלזון-לבל ורבי משה אהרן בוימגרטן.
רבי משה אהרן בוימגרטן (תקע"ב-תרל"ז, החתם סופר ותלמידיו, עמ' נה-נז), תלמיד החתם סופר. למד גם אצל רבי מרדכי בנט בניקלשבורג ואצל רבי ברוך פרנקל בלייפניק. עלה בבחרותו לצפת בשנת תקצ"ד, ולאחר ה"רעש" בשנת תקצ"ז עבר לירושלים. ממייסדי כולל אונגרין, ומייסד ישיבת "חתם סופר" על שם רבו הקדוש.
רבי יונה ליב מנדלזון-לבל (תקע"ו-תרמ"ו, החתם סופר ותלמידיו, עמ' קצא-קצב), תלמיד החתם סופר. עלה בבחרותו לירושלים בשנת תקצ"ו, והיה ממיסדי "כולל אונגרין - שומרי החומות". יצא מספר פעמים לחו"ל כשד"ר ה"כולל".
[1] דף. 21.5 ס"מ. נייר דק תכלכל. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול.
Category
Jerusalem and Eretz Israel – Letters and Documents, Books, Posters, and Proclamations
Catalogue
Auction 045 Online Auction - Judaica
Mar 14, 2023
Opening: $100
Sold for: $150
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
דף בכתיבה קליגרפית ובעיטורים צבעוניים - מכתב ברכת שנה טובה, מאת ממוני כולל עסטרייך-אונגרן, לקראת שנת תרנ"ג. ירושלים, [אלול תרנ"ב? 1892].
נשלח אל "גז"כ" [=גזבר כוללנו] רבי אברהם צבי הש אבד"ק סיראקי [Široké, סלובקיה]. בחתימות ממוני ומנהלי הכולל רבי טוביה אריה גאלדבערגער ורבי יוסף בנימין ש[א]ג.
רבי טוביה אריה גולדברגר, מגדולי הרבנים והעסקנים בירושלים. תלמיד רבי ירמיה לעוו אב"ד אוהעל. בשנת תרל"ג עלה לירושלים. דיין בהרכב הראשון של הבד"צ של החסידים בירושלים (בראשות הגאון מלובלין בעל "תורת חסד"). מעסקני כולל הונגריה וממונה בכולל זה במשך עשרים ושלש שנים ביחד עם הגרי"ח זוננפלד.
[1] דף. 27 ס"מ. מצב בינוני. בלאי ופגמים קלים. קרעים בקפלי הנייר. הדיו הצבעונית דהויה במקצת.
דף בכתיבה קליגרפית ובעיטורים צבעוניים - מכתב ברכת שנה טובה, מאת ממוני כולל עסטרייך-אונגרן, לקראת שנת תרנ"ג. ירושלים, [אלול תרנ"ב? 1892].
נשלח אל "גז"כ" [=גזבר כוללנו] רבי אברהם צבי הש אבד"ק סיראקי [Široké, סלובקיה]. בחתימות ממוני ומנהלי הכולל רבי טוביה אריה גאלדבערגער ורבי יוסף בנימין ש[א]ג.
רבי טוביה אריה גולדברגר, מגדולי הרבנים והעסקנים בירושלים. תלמיד רבי ירמיה לעוו אב"ד אוהעל. בשנת תרל"ג עלה לירושלים. דיין בהרכב הראשון של הבד"צ של החסידים בירושלים (בראשות הגאון מלובלין בעל "תורת חסד"). מעסקני כולל הונגריה וממונה בכולל זה במשך עשרים ושלש שנים ביחד עם הגרי"ח זוננפלד.
[1] דף. 27 ס"מ. מצב בינוני. בלאי ופגמים קלים. קרעים בקפלי הנייר. הדיו הצבעונית דהויה במקצת.
Category
Jerusalem and Eretz Israel – Letters and Documents, Books, Posters, and Proclamations
Catalogue
Auction 045 Online Auction - Judaica
Mar 14, 2023
Opening: $100
Sold for: $175
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
תעודה בכתב-יד (לא חתומה), בכתיבה קליגרפית: בקשה למתן צדקה מאת אישה עגונה. צפת, [אייר] תרס"ב [1902].
קריאה ל"אחב"י רחמנים בני רחמנים", לעשות צדקה וחסד עם אישה עגונה "מרת נפש וקשת רוח עני'[ה] סוערה ועזובה", בת לאחת המשפחות מיוחסות בישראל מגזע גדולי הדורות: רבי העשיל מקראקא, השל"ה הקדוש, רבי משה חריף מלבוב והגאון השר רבי שאול וואהל. לאישה עגונה זו שתי בנות, שאחת מהן הגיעה לפרקה, ואין מי ש"יחמול עליה, או מי [ש]ידאג לה כאב אל פרי בטנו".
[1] גיליון נייר מקופל לארבע ([1] עמוד כתוב). 37.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. סימני קיפול לאורך ולרוחב. קרעים קלים בשוליים ולאורך סימני הקיפול.
ככל הנראה, תעודה זו הוכנה עבור הגברת הנ"ל בידי אחד מגבאי הצדקה בצפת; לתעודה דומה, הנושאת את חותמת עיזבון רבי יוסף צבי גייגר, ראו: קדם, מכירה מקוונת 43, פריט 242.
תעודה בכתב-יד (לא חתומה), בכתיבה קליגרפית: בקשה למתן צדקה מאת אישה עגונה. צפת, [אייר] תרס"ב [1902].
קריאה ל"אחב"י רחמנים בני רחמנים", לעשות צדקה וחסד עם אישה עגונה "מרת נפש וקשת רוח עני'[ה] סוערה ועזובה", בת לאחת המשפחות מיוחסות בישראל מגזע גדולי הדורות: רבי העשיל מקראקא, השל"ה הקדוש, רבי משה חריף מלבוב והגאון השר רבי שאול וואהל. לאישה עגונה זו שתי בנות, שאחת מהן הגיעה לפרקה, ואין מי ש"יחמול עליה, או מי [ש]ידאג לה כאב אל פרי בטנו".
[1] גיליון נייר מקופל לארבע ([1] עמוד כתוב). 37.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. סימני קיפול לאורך ולרוחב. קרעים קלים בשוליים ולאורך סימני הקיפול.
ככל הנראה, תעודה זו הוכנה עבור הגברת הנ"ל בידי אחד מגבאי הצדקה בצפת; לתעודה דומה, הנושאת את חותמת עיזבון רבי יוסף צבי גייגר, ראו: קדם, מכירה מקוונת 43, פריט 242.
Category
Jerusalem and Eretz Israel – Letters and Documents, Books, Posters, and Proclamations
Catalogue
Auction 045 Online Auction - Judaica
Mar 14, 2023
Opening: $120
Sold for: $238
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
שתי חוברות "אות אמת", חוברת ראשונה: "בו תחזינה עיניכם תשע הרשאות..." / חוברת שנייה: "בו תחזינה עיניכם חשבון כסף הקדשים...". אמשטרדם, ארגון "פקידי ואמרכלי ערי הקדש יושבי... אמשטרדם" (פקוא"מ), תרי"ד 1854.
שתי החוברות הראשונות, מתוך 21 חוברות שנדפסו בסך-הכול. החוברות מדווחות על ענייני ארגון הפקידים והאמרכלים של אמשטרדם (פקוא"מ), ארגון יהודי שעסק באיסוף כספים עבור אנשי הישוב הישן בארץ ישראל ובחלוקתם.
בהובלתו של הנדבן הידוע, הבנקאי צבי הירש להרן (תקמ"ד-תרי"ד), התייעל מנגנון איסוף הכספים של הארגון, ושיטות החשבונאות המתקדמות אשר שימשו לניהול ענייניו הביאו להגדלת הסכומים שניתנו למוסדות הישוב בירושלים, בצפת, בחברון ובטבריה.
חוברת ראשונה: [1], ט עמ'. חוברת שנייה: [1], לח עמ'. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשוליים. מספר חותמות. כריכות חדשות, עם עטיפות הנייר המקוריות.
שתי חוברות "אות אמת", חוברת ראשונה: "בו תחזינה עיניכם תשע הרשאות..." / חוברת שנייה: "בו תחזינה עיניכם חשבון כסף הקדשים...". אמשטרדם, ארגון "פקידי ואמרכלי ערי הקדש יושבי... אמשטרדם" (פקוא"מ), תרי"ד 1854.
שתי החוברות הראשונות, מתוך 21 חוברות שנדפסו בסך-הכול. החוברות מדווחות על ענייני ארגון הפקידים והאמרכלים של אמשטרדם (פקוא"מ), ארגון יהודי שעסק באיסוף כספים עבור אנשי הישוב הישן בארץ ישראל ובחלוקתם.
בהובלתו של הנדבן הידוע, הבנקאי צבי הירש להרן (תקמ"ד-תרי"ד), התייעל מנגנון איסוף הכספים של הארגון, ושיטות החשבונאות המתקדמות אשר שימשו לניהול ענייניו הביאו להגדלת הסכומים שניתנו למוסדות הישוב בירושלים, בצפת, בחברון ובטבריה.
חוברת ראשונה: [1], ט עמ'. חוברת שנייה: [1], לח עמ'. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשוליים. מספר חותמות. כריכות חדשות, עם עטיפות הנייר המקוריות.
Category
Jerusalem and Eretz Israel – Letters and Documents, Books, Posters, and Proclamations
Catalogue
Auction 045 Online Auction - Judaica
Mar 14, 2023
Opening: $100
Unsold
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
עיתון הלבנון, "להודיע ולבשר ולהורות כל דבר הנדרש לאיש יהודי לדעת, באשר הוא יהודי וחבר לחברת האדם", יוצא לאור על ידי יחיאל ברי"ל. שלושה כרכי גליונות, מהשנה השלישית ועד לשנה החמישית. פריז, טבת תרכ"ו [דצמבר 1866] עד חשון תרכ"ט [נובמבר 1868].
שלושה כרכי גליונות מהשנים השלישית, הרביעית והחמישית.
* שנה שלישית: גליונות 1-24. ארבעה דפים חסרים (דף אחרון של גליון מס' 1, דף ראשון ואחרון של גליון מס' 2, דף אחרון של גליון מס' 10), שלושה מהם הושלמו בצילום.
* שנה רביעית: גליונות 1-24. עם תוספת מיוחדת לגליון מס' 17, ו-19.
* שנה חמישית: גליונות 13-6, 16, 20-19, 23-22, 36-29, 42-39. עם תוספת מיוחדת לגליון מס' 34.
"הַלְּבָנוֹן", בעריכתו של יחיאל ברי"ל, היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל. העיתון נוסד בירושלים בשנת 1863, בידי יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון, ונחשב לעיתונם של האשכנזים-הפרושים (המתנגדים) בעיר. בעקבות הקמתו, נוסד בירושלים עיתון מתחרה: "החבצלת", בעריכת ישראל פרומקין ובדפוס של ישראל ב"ק, שייצג את קולם של החסידים והספרדים בירושלים. התחרות בין שני העיתונים היתה כה עזה, עד ששנה לאחר הקמתם, הביאו הלשנות הדדיות לשלטון הטורקי לסגירתם של שני העיתונים. ברי"ל חידש את הוצאת "הלבנון" בפריז, שם ראה אור מסוף שנת 1864 ועד 1870, אז המצור על פריז במלחמת צרפת-פרוסיה הפסיק את הוצאתו. בהמשך עבר למיינץ וללונדון. עורכו הראשי של העיתון, לאורך כל השנים בהן ראה אור, היה יחיאל ברי"ל.
3 כרכים. 20 ס"מ בקירוב. מצב משתנה, טוב-בינוני, חלק מהדפים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכות חדשות.
עיתון הלבנון, "להודיע ולבשר ולהורות כל דבר הנדרש לאיש יהודי לדעת, באשר הוא יהודי וחבר לחברת האדם", יוצא לאור על ידי יחיאל ברי"ל. שלושה כרכי גליונות, מהשנה השלישית ועד לשנה החמישית. פריז, טבת תרכ"ו [דצמבר 1866] עד חשון תרכ"ט [נובמבר 1868].
שלושה כרכי גליונות מהשנים השלישית, הרביעית והחמישית.
* שנה שלישית: גליונות 1-24. ארבעה דפים חסרים (דף אחרון של גליון מס' 1, דף ראשון ואחרון של גליון מס' 2, דף אחרון של גליון מס' 10), שלושה מהם הושלמו בצילום.
* שנה רביעית: גליונות 1-24. עם תוספת מיוחדת לגליון מס' 17, ו-19.
* שנה חמישית: גליונות 13-6, 16, 20-19, 23-22, 36-29, 42-39. עם תוספת מיוחדת לגליון מס' 34.
"הַלְּבָנוֹן", בעריכתו של יחיאל ברי"ל, היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל. העיתון נוסד בירושלים בשנת 1863, בידי יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון, ונחשב לעיתונם של האשכנזים-הפרושים (המתנגדים) בעיר. בעקבות הקמתו, נוסד בירושלים עיתון מתחרה: "החבצלת", בעריכת ישראל פרומקין ובדפוס של ישראל ב"ק, שייצג את קולם של החסידים והספרדים בירושלים. התחרות בין שני העיתונים היתה כה עזה, עד ששנה לאחר הקמתם, הביאו הלשנות הדדיות לשלטון הטורקי לסגירתם של שני העיתונים. ברי"ל חידש את הוצאת "הלבנון" בפריז, שם ראה אור מסוף שנת 1864 ועד 1870, אז המצור על פריז במלחמת צרפת-פרוסיה הפסיק את הוצאתו. בהמשך עבר למיינץ וללונדון. עורכו הראשי של העיתון, לאורך כל השנים בהן ראה אור, היה יחיאל ברי"ל.
3 כרכים. 20 ס"מ בקירוב. מצב משתנה, טוב-בינוני, חלק מהדפים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכות חדשות.
Category
Jerusalem and Eretz Israel – Letters and Documents, Books, Posters, and Proclamations
Catalogue
Auction 045 Online Auction - Judaica
Mar 14, 2023
Opening: $150
Sold for: $200
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
שלושה ספרים ופרסומים שהדפיס הרב מאדא הגאון רבי מרדכי אליעזר וועבר, קונטרסי פולמוס וחידושים על הש"ס. ירושלים, תרמ"ה-תר"ן:
* ספר מלחמת חובה – "נגד עלילות אויב אורב אשר יצא לקרב" (פולמוס נגד רבי שלמה גנצפריד ומחלוקותיו בהלכה עם ה"דברי חיים"). מהדורה מורחבת. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. [2], יט, [1] דף. ש' הלוי מס' 508.
* ספר ערך דל, על מסכת ערכין (כולל ההקדמה "מדבר קדמות", על קורות המחבר). ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. [5], כ, [1] דף. ש' הלוי מס' 522.
* קונטרס אופל ובוחן, תגובה לקונטרס "מכסה לאהל" שכתב רבי שלמה גנצפריד. [ירושלים, דפוס שמואל צוקרמן, תרמ"ט 1889]. [2] דף (ארבעה עמודים מודפסים). ש' הלוי, מס' 637.
3 ספרים וקונטרסים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
הגאון מאדא רבי מרדכי אליעזר וועבר (תקפ"ב-תרנ"ב), תלמיד ה"דברי חיים" מצאנז. כיהן ברבנות בקהילות שונות בהונגריה. עלה לירושלים בשנת תרל"ה בערך, ובה הדפיס מספר חיבורים. חלק מחיבוריו היו כתבי פולמוס נגד החולקים על פסקי מורו ורבו האדמו"ר בעל "דברי חיים". גם בספריו האחרים של הרב מאדא מופיעות הקדמות מעניינות ודברי פולמוס בנושאים שונים העומדים על הפרק.
הפולמוס המרכזי שבו היה מעורב הרב מאדא התעורר כאשר יצא בפרסומים נגד רבי שלמה גאנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך", שבספרו "אהלי שם" השיג על דבריו של רבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז בספרו "דברי חיים". בתחילה פרסם הרב מאדא קונטרס בשם "מלחמת חובה" (ירושלים תרמ"ב), ובהמשך הדפיסו שוב במהדורה מורחבת (ירושלים, תרמ"ה – הנמצאת באוסף שלפנינו). בתגובה הדפיס רבי שלמה גאנצפריד קונטרס בשם "מכסה לאהל" (בסוף אחת המהדורות של קיצור שו"ע), ובו תקף במילים חריפות את הרב מאדא והאשימו בהאשמות קשות. בהמשך הפך ה"מכסה לאוהל" לכלי ניגוח בידי מתנגדי הרב מאדא בתוך כולל הונגריה בירושלים. הם הדפיסוהו בשנית (בשנת תרמ"ט) בדף גדול, והדביקוהו על דלת ביתו בירושלים (ראה ש' הלוי, מס' 638). הרב מאדא נזעק להגן על עצמו בקונטרס "אופל ובוחן" (הנמצא באוסף שלפנינו), בו הובאו מכתבי רבנים התומכים בו. הוא מספר כי "קראו [את המכסה לאוהל] כמגילה בביהמ"ד ונפוץ בכל עה"ק... ושלחו לחברון... והגזימו לשלוח לחו"ל...", וטוען במפתיע כי ה"מכסה לאהל" לא נכתב מעולם על ידי רבי שלמה גנצפריד ואף לא נדפס בידיעתו, אלא הוא פרי זיוף של "איש מרמה וזייפן". בקונטרס "אופל ובוחן" מוזכרת המחלוקת בכולל "בחודש אלול העבר" וכן הדפסת "מכסה לאהל" השניה בירושלים, ומכאן שנדפס בשנת תר"ן בערך [ראה גם ש' הלוי, מס' 637-638].
על פולמוס הרב וועבר והרב גאנצפריד ראה: ריינהרץ שמעון, "הרב שלמה גאנצפריד", בתוך "קארפאטורוס – אנציקלופדיה של גלויות" תשי"ט, עמ' 400.
שלושה ספרים ופרסומים שהדפיס הרב מאדא הגאון רבי מרדכי אליעזר וועבר, קונטרסי פולמוס וחידושים על הש"ס. ירושלים, תרמ"ה-תר"ן:
* ספר מלחמת חובה – "נגד עלילות אויב אורב אשר יצא לקרב" (פולמוס נגד רבי שלמה גנצפריד ומחלוקותיו בהלכה עם ה"דברי חיים"). מהדורה מורחבת. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. [2], יט, [1] דף. ש' הלוי מס' 508.
* ספר ערך דל, על מסכת ערכין (כולל ההקדמה "מדבר קדמות", על קורות המחבר). ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. [5], כ, [1] דף. ש' הלוי מס' 522.
* קונטרס אופל ובוחן, תגובה לקונטרס "מכסה לאהל" שכתב רבי שלמה גנצפריד. [ירושלים, דפוס שמואל צוקרמן, תרמ"ט 1889]. [2] דף (ארבעה עמודים מודפסים). ש' הלוי, מס' 637.
3 ספרים וקונטרסים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
הגאון מאדא רבי מרדכי אליעזר וועבר (תקפ"ב-תרנ"ב), תלמיד ה"דברי חיים" מצאנז. כיהן ברבנות בקהילות שונות בהונגריה. עלה לירושלים בשנת תרל"ה בערך, ובה הדפיס מספר חיבורים. חלק מחיבוריו היו כתבי פולמוס נגד החולקים על פסקי מורו ורבו האדמו"ר בעל "דברי חיים". גם בספריו האחרים של הרב מאדא מופיעות הקדמות מעניינות ודברי פולמוס בנושאים שונים העומדים על הפרק.
הפולמוס המרכזי שבו היה מעורב הרב מאדא התעורר כאשר יצא בפרסומים נגד רבי שלמה גאנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך", שבספרו "אהלי שם" השיג על דבריו של רבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז בספרו "דברי חיים". בתחילה פרסם הרב מאדא קונטרס בשם "מלחמת חובה" (ירושלים תרמ"ב), ובהמשך הדפיסו שוב במהדורה מורחבת (ירושלים, תרמ"ה – הנמצאת באוסף שלפנינו). בתגובה הדפיס רבי שלמה גאנצפריד קונטרס בשם "מכסה לאהל" (בסוף אחת המהדורות של קיצור שו"ע), ובו תקף במילים חריפות את הרב מאדא והאשימו בהאשמות קשות. בהמשך הפך ה"מכסה לאוהל" לכלי ניגוח בידי מתנגדי הרב מאדא בתוך כולל הונגריה בירושלים. הם הדפיסוהו בשנית (בשנת תרמ"ט) בדף גדול, והדביקוהו על דלת ביתו בירושלים (ראה ש' הלוי, מס' 638). הרב מאדא נזעק להגן על עצמו בקונטרס "אופל ובוחן" (הנמצא באוסף שלפנינו), בו הובאו מכתבי רבנים התומכים בו. הוא מספר כי "קראו [את המכסה לאוהל] כמגילה בביהמ"ד ונפוץ בכל עה"ק... ושלחו לחברון... והגזימו לשלוח לחו"ל...", וטוען במפתיע כי ה"מכסה לאהל" לא נכתב מעולם על ידי רבי שלמה גנצפריד ואף לא נדפס בידיעתו, אלא הוא פרי זיוף של "איש מרמה וזייפן". בקונטרס "אופל ובוחן" מוזכרת המחלוקת בכולל "בחודש אלול העבר" וכן הדפסת "מכסה לאהל" השניה בירושלים, ומכאן שנדפס בשנת תר"ן בערך [ראה גם ש' הלוי, מס' 637-638].
על פולמוס הרב וועבר והרב גאנצפריד ראה: ריינהרץ שמעון, "הרב שלמה גאנצפריד", בתוך "קארפאטורוס – אנציקלופדיה של גלויות" תשי"ט, עמ' 400.
Category
Jerusalem and Eretz Israel – Letters and Documents, Books, Posters, and Proclamations
Catalogue
Auction 045 Online Auction - Judaica
Mar 14, 2023
Opening: $100
Sold for: $188
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
שלושה ספרים מאת רבי עקיבא יוסף שלזינגר, מדפוסי ירושלים:
1-2. ספר ברית עולם [קמא] - עין הדעת, מאמרים א-ו, ויכוח בין "חוקר" ל"חכם" בעניין השגחה פרטית. [ירושלים, דפוס האחים שלמה זלמן ויצחק נחום לעווי, תרמ"ט]. נדפס במקור ללא שער. ראה: שושנה הלוי, "ספרי ירושלים הראשונים", מס' 644.
ספר ברית עולם האחרון [חלק שני], פולמוס נגד הכופרים, ותפילות לזמנים מיוחדים. ירושלים, דפוס שלזינגר, [תרנ"ח 1898]. רישום בעלות על דף השער: "זה ה[ספר]... שייך ל הבחור אביגדור שלמה מרדכי בן הרב ר' יוסף שימשעלע' שליטא מעיר קאוונא".
שני ספרים כרוכים יחד. יחד איתם (ביניהם) נכרך הספר: "ציון במר תבכה", הספד על רבי הילל ליכטנשטיין, אב"ד דק"ק קאלאמיא, מאת רבי עקיבא יוסף שלזינגר. [ירושלים, תרנ"א 1891?].
כ דף; ו דף; 16 עמ', פב דף. 20 ס"מ. 20 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בעיקר בעמודים הראשונים של כל ספר. קרעים, בהם קרעים חסרים קלים, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכה חדשה.
3. קונטרס שמרו משפט. ירושלים, [תר"ס 1900]. יידיש ועברית.
ספר פולמוסי הקשור למחלוקת שהתעוררה בין המחבר ובין אנשי היישוב הישן בירושלים. בחלקו הראשון של הספר, המחבר מגן על עצמו מפני השמצות שונות שנכתבו נגדו, מפרט את הפעולות שעשה למען ארץ ישראל, ומתאר את הסכסוך שפרץ בינו לבין אנשי כולל הונגריה. בחלק השני מובאים דברי דרוש ותוכחות מוסר נגד דיינים בירושלים.
בסוף הספר: "מודעה על ספר תורת יחיאל על התורה מי אשר חפץ בספר זה... ומצוה לקבל פרענומעראנטין עליו כי עי"כ יהי' עזר לדפוס... ואשלח פה רצוף דף (בוגען) הראשון לאות ולדוגמה...". במקור צורפו אל הספר ד דף, דוגמה מתוך הספר שעתיד לצאת [תרס"ב 1902], אך בעותק שלפנינו דפים אלו אינם מופיעים.
חתימות בדף השער: "יעקב בעריש", "שייך לשמי הק' מרדכי ארי' גאטליעב".
ב; מח; כח דף. ללא ד דף (דוגמא). 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי דיו קלים. קרעים, בהם קרעים קלים בשולי דפים אחדים, עם פגיעות קלות בטקסט (חלקם משוקמים בהדבקות נייר דבק). כריכה חדשה.
שלושה ספרים מאת רבי עקיבא יוסף שלזינגר, מדפוסי ירושלים:
1-2. ספר ברית עולם [קמא] - עין הדעת, מאמרים א-ו, ויכוח בין "חוקר" ל"חכם" בעניין השגחה פרטית. [ירושלים, דפוס האחים שלמה זלמן ויצחק נחום לעווי, תרמ"ט]. נדפס במקור ללא שער. ראה: שושנה הלוי, "ספרי ירושלים הראשונים", מס' 644.
ספר ברית עולם האחרון [חלק שני], פולמוס נגד הכופרים, ותפילות לזמנים מיוחדים. ירושלים, דפוס שלזינגר, [תרנ"ח 1898]. רישום בעלות על דף השער: "זה ה[ספר]... שייך ל הבחור אביגדור שלמה מרדכי בן הרב ר' יוסף שימשעלע' שליטא מעיר קאוונא".
שני ספרים כרוכים יחד. יחד איתם (ביניהם) נכרך הספר: "ציון במר תבכה", הספד על רבי הילל ליכטנשטיין, אב"ד דק"ק קאלאמיא, מאת רבי עקיבא יוסף שלזינגר. [ירושלים, תרנ"א 1891?].
כ דף; ו דף; 16 עמ', פב דף. 20 ס"מ. 20 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בעיקר בעמודים הראשונים של כל ספר. קרעים, בהם קרעים חסרים קלים, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכה חדשה.
3. קונטרס שמרו משפט. ירושלים, [תר"ס 1900]. יידיש ועברית.
ספר פולמוסי הקשור למחלוקת שהתעוררה בין המחבר ובין אנשי היישוב הישן בירושלים. בחלקו הראשון של הספר, המחבר מגן על עצמו מפני השמצות שונות שנכתבו נגדו, מפרט את הפעולות שעשה למען ארץ ישראל, ומתאר את הסכסוך שפרץ בינו לבין אנשי כולל הונגריה. בחלק השני מובאים דברי דרוש ותוכחות מוסר נגד דיינים בירושלים.
בסוף הספר: "מודעה על ספר תורת יחיאל על התורה מי אשר חפץ בספר זה... ומצוה לקבל פרענומעראנטין עליו כי עי"כ יהי' עזר לדפוס... ואשלח פה רצוף דף (בוגען) הראשון לאות ולדוגמה...". במקור צורפו אל הספר ד דף, דוגמה מתוך הספר שעתיד לצאת [תרס"ב 1902], אך בעותק שלפנינו דפים אלו אינם מופיעים.
חתימות בדף השער: "יעקב בעריש", "שייך לשמי הק' מרדכי ארי' גאטליעב".
ב; מח; כח דף. ללא ד דף (דוגמא). 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי דיו קלים. קרעים, בהם קרעים קלים בשולי דפים אחדים, עם פגיעות קלות בטקסט (חלקם משוקמים בהדבקות נייר דבק). כריכה חדשה.
Category
Jerusalem and Eretz Israel – Letters and Documents, Books, Posters, and Proclamations
Catalogue
Auction 045 Online Auction - Judaica
Mar 14, 2023
Opening: $100
Sold for: $163
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
אוסף של חוברות "שמש צדקה - ספר זכרון חשבון ומפעל בית הועד הכללי". ירושלים, דפוס האחים סלומון, תרנ"ה-תרפ"ג [1895-1923].
יומני דו"ח "בית הועד הכללי, דכוללות האשכנזים פרושים וחסידים הי"ו שבערי הקדש ירושלם חברון צפת וטבריא וסביבותיהם ת"ו".
הוועד הכללי כנסת ישראל, היה ארגון שריכז תחתיו את מרבית הקהילות האשכנזיות בירושלים של היישוב הישן. תפקידו של הוועד היה לדאוג לתמיכה בעניים, לחינוך, לתלמוד תורה ועוד. בראשיתו נוסד הוועד בתמיכתם של רבי שמואל סלנט, רבי מאיר אויערבך ועוד מחכמי ירושלים. במשך השנים הוא ידע טלטלות שונות, פיצולים ואיחודים, אך בפועל היה לו חלק רב בצמיחתו של היישוב הישן האשכנזי במאה ה-19 (ראה בהרחבה: א' הורביץ, מוסד היסוד: תולדות ועד הכללי כנסת ישראל, ירושלים תשי"ח).
לפנינו 12 חוברות: טז, יט-כ, כא-כג, כד-כה, כו-כז, כח-כט, ל-לא, לב-לג, לד-לה, לו-מ, מא-מב, מג-מד.
12 חוברות ב-5 כרכים. 20 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
אוסף של חוברות "שמש צדקה - ספר זכרון חשבון ומפעל בית הועד הכללי". ירושלים, דפוס האחים סלומון, תרנ"ה-תרפ"ג [1895-1923].
יומני דו"ח "בית הועד הכללי, דכוללות האשכנזים פרושים וחסידים הי"ו שבערי הקדש ירושלם חברון צפת וטבריא וסביבותיהם ת"ו".
הוועד הכללי כנסת ישראל, היה ארגון שריכז תחתיו את מרבית הקהילות האשכנזיות בירושלים של היישוב הישן. תפקידו של הוועד היה לדאוג לתמיכה בעניים, לחינוך, לתלמוד תורה ועוד. בראשיתו נוסד הוועד בתמיכתם של רבי שמואל סלנט, רבי מאיר אויערבך ועוד מחכמי ירושלים. במשך השנים הוא ידע טלטלות שונות, פיצולים ואיחודים, אך בפועל היה לו חלק רב בצמיחתו של היישוב הישן האשכנזי במאה ה-19 (ראה בהרחבה: א' הורביץ, מוסד היסוד: תולדות ועד הכללי כנסת ישראל, ירושלים תשי"ח).
לפנינו 12 חוברות: טז, יט-כ, כא-כג, כד-כה, כו-כז, כח-כט, ל-לא, לב-לג, לד-לה, לו-מ, מא-מב, מג-מד.
12 חוברות ב-5 כרכים. 20 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
Category
Jerusalem and Eretz Israel – Letters and Documents, Books, Posters, and Proclamations
Catalogue
Auction 045 Online Auction - Judaica
Mar 14, 2023
Opening: $100
Unsold
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
אוסף של תשע חוברות, דו"חות "ועד מאה שערים". ירושלים, דפוסי מוריה שעהנבוים-ווייס, ציון רוהלד, ארץ ישראל, קלישר, תרפ"ב-תש"ח [1922-1948]. 9 חוברות ב-9 כרכים.
באוסף נמצאים מרבית הדוחות של הועד מהשנים תרע"ט-תש"ח.
9 דוחות מהשנים הבאות: כסלו תרע"ט-טבת תרפ"ב; אדר תרפ"ה-תמוז תרפ"ז; מנ"א תרפ"ז-מנ"א תרפ"ט; מנ"א תרפ"ט-חשון תרצ"ב; חשון תרצ"ב-כסלו תרצ"ד; כסלו תרצ"ד-כסלו תרצ"ו; כסלו תרצ"ח-כסלו ת"ש; כסלו ת"ש-אדר תש"ב; אדר תש"ב-חשון תש"ח.
9 כרכים. 21-24 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. בחוברת הראשונה קרעים, עם פגיעות בטקסט. כריכות חדשות.
שתי חוברות שנמצאות באוסף לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה (תרע"ט-תרפ"ב, תש"ב-תש"ח) ואילו שתי חוברות שנרשמו במפעל הביבליוגרפיה לא נמצאות לפנינו (תרפ"ב-תרפ"ה, תרצ"ו-תרצ"ח).
אוסף של תשע חוברות, דו"חות "ועד מאה שערים". ירושלים, דפוסי מוריה שעהנבוים-ווייס, ציון רוהלד, ארץ ישראל, קלישר, תרפ"ב-תש"ח [1922-1948]. 9 חוברות ב-9 כרכים.
באוסף נמצאים מרבית הדוחות של הועד מהשנים תרע"ט-תש"ח.
9 דוחות מהשנים הבאות: כסלו תרע"ט-טבת תרפ"ב; אדר תרפ"ה-תמוז תרפ"ז; מנ"א תרפ"ז-מנ"א תרפ"ט; מנ"א תרפ"ט-חשון תרצ"ב; חשון תרצ"ב-כסלו תרצ"ד; כסלו תרצ"ד-כסלו תרצ"ו; כסלו תרצ"ח-כסלו ת"ש; כסלו ת"ש-אדר תש"ב; אדר תש"ב-חשון תש"ח.
9 כרכים. 21-24 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. בחוברת הראשונה קרעים, עם פגיעות בטקסט. כריכות חדשות.
שתי חוברות שנמצאות באוסף לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה (תרע"ט-תרפ"ב, תש"ב-תש"ח) ואילו שתי חוברות שנרשמו במפעל הביבליוגרפיה לא נמצאות לפנינו (תרפ"ב-תרפ"ה, תרצ"ו-תרצ"ח).
Category
Jerusalem and Eretz Israel – Letters and Documents, Books, Posters, and Proclamations
Catalogue
Auction 045 Online Auction - Judaica
Mar 14, 2023
Opening: $150
Sold for: $188
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
שני כרוזים בעניין פולמוס קופות ירושלים, מהשנים תרמ"ט ותרס"ד:
* כרוז "גזירת עירין - פסק גאוני קמאי ובתראי זצלל"ה", מכתבי "חרם" מהרבנים אודות שינוי כספי קופות ארץ ישראל. ירושלים, [תרמ"ט 1889].
מכתבי "חרם" מהרבנים רבי חיים מוואלאז'ין, רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, רבי עקיבא איגר, רבי שלמה זלמן מוורשא, רבי משה זאב מביאלסטוק, ועוד רבנים - נגד שינויי מטרה בכספי צדקה שנגבו ב"קופות רבי מאיר בעל הנס" המיועדות לתמיכה במתיישבים בארץ ישראל. בסוף הכרוז מאשר רבי שמואל סלנט את החרם ומעיד כי רבי חיים מוואלאז'ין אישר אף הוא את הכתוב בכרוז "כשני שבועות קודם שנתבקש בישיבה של מעלה".
כנראה נכתב בעת פולמוס נגד גבאים שונים בחו"ל, ולשם כך נדפסו מכתבי הרבנים מלפני כמה דורות, שבשעתם הם אסרו "חרם" על גבאי "קופות רמבעה"נ" שלא להלוות מכספי מעות ארץ ישראל לכל ענין אחר, מכיון ש"אסור לשנות מצדקה לצדקה".
[1] דף כפול (הכולל [2] עמ' מודפסים). 40x50 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וסימני קיפול, קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעה קלה בטקסט.
אינו מופיע ברשומות הביבליוגרפיות של ש' הלוי ב"ספרי ירושלים הראשונים". כרוזים נוספים באותו פולמוס נדפסו בירושלים בשנת תרמ"ז (ראה ש' הלוי, מס' 572; 602), ובהם הופיעו מכתבי רבני בריסק דליטא באותו נושא. כרוז נוסף נדפס בירושלים בשנת תרמ"ט בשם "גזירת עירין", ובו העתקת שלשה מכתבים מהאדמו"ר הזקן מחב"ד רבי "שניאור זלמן במוהר"ר ברוך" בעל התניא, אודות קופות ארץ ישראל (ראה: קטלוג "קדם", מכירה מקוונת 20, פריט 8).
* כרוז "לא תסיג גבול רעך... לא תסור מן הדבר...", איסור מפי רבנים רבים אודות שינוי כספי קופות ארץ ישראל. ירושלים, [תרס"ד 1904].
מכתב חריף מאת הרבנים רבי שמואל סלאנט ורבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים - האדר"ת, אודות האיסור הקדום שלא לשנות את ייעוד כספי קופת רבי מאיר בעל הנס, "כי הצדקה הראשונה במעלה ובזמן היא קופת הרמבעה"נ... ואין שום היתר לנגוע במעות... כל הגורם להמעיט הכנסת רמבעה"נ אפי' כל שהוא הרי הוא כאלו שופך דמים ונפשות הוא קובע, וכל המתאמץ להגדילה אפי' כל שהוא הרי הוא כמציל נפשות ומקיים עולם מלא...". בעמוד השני, כותרת "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך..." תחתה רשומים שמות של עשרות רבנים שחתמו בשלוש המערכות שהיו בעניין זה אודות האיסור, על פי הספר "גבול עולם" (ירושלים, תרס"ג).
[1] דף כפול (הכולל [2] עמ' מודפסים). 47x30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים, ללא פגיעה בטקסט.
שני כרוזים בעניין פולמוס קופות ירושלים, מהשנים תרמ"ט ותרס"ד:
* כרוז "גזירת עירין - פסק גאוני קמאי ובתראי זצלל"ה", מכתבי "חרם" מהרבנים אודות שינוי כספי קופות ארץ ישראל. ירושלים, [תרמ"ט 1889].
מכתבי "חרם" מהרבנים רבי חיים מוואלאז'ין, רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, רבי עקיבא איגר, רבי שלמה זלמן מוורשא, רבי משה זאב מביאלסטוק, ועוד רבנים - נגד שינויי מטרה בכספי צדקה שנגבו ב"קופות רבי מאיר בעל הנס" המיועדות לתמיכה במתיישבים בארץ ישראל. בסוף הכרוז מאשר רבי שמואל סלנט את החרם ומעיד כי רבי חיים מוואלאז'ין אישר אף הוא את הכתוב בכרוז "כשני שבועות קודם שנתבקש בישיבה של מעלה".
כנראה נכתב בעת פולמוס נגד גבאים שונים בחו"ל, ולשם כך נדפסו מכתבי הרבנים מלפני כמה דורות, שבשעתם הם אסרו "חרם" על גבאי "קופות רמבעה"נ" שלא להלוות מכספי מעות ארץ ישראל לכל ענין אחר, מכיון ש"אסור לשנות מצדקה לצדקה".
[1] דף כפול (הכולל [2] עמ' מודפסים). 40x50 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וסימני קיפול, קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעה קלה בטקסט.
אינו מופיע ברשומות הביבליוגרפיות של ש' הלוי ב"ספרי ירושלים הראשונים". כרוזים נוספים באותו פולמוס נדפסו בירושלים בשנת תרמ"ז (ראה ש' הלוי, מס' 572; 602), ובהם הופיעו מכתבי רבני בריסק דליטא באותו נושא. כרוז נוסף נדפס בירושלים בשנת תרמ"ט בשם "גזירת עירין", ובו העתקת שלשה מכתבים מהאדמו"ר הזקן מחב"ד רבי "שניאור זלמן במוהר"ר ברוך" בעל התניא, אודות קופות ארץ ישראל (ראה: קטלוג "קדם", מכירה מקוונת 20, פריט 8).
* כרוז "לא תסיג גבול רעך... לא תסור מן הדבר...", איסור מפי רבנים רבים אודות שינוי כספי קופות ארץ ישראל. ירושלים, [תרס"ד 1904].
מכתב חריף מאת הרבנים רבי שמואל סלאנט ורבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים - האדר"ת, אודות האיסור הקדום שלא לשנות את ייעוד כספי קופת רבי מאיר בעל הנס, "כי הצדקה הראשונה במעלה ובזמן היא קופת הרמבעה"נ... ואין שום היתר לנגוע במעות... כל הגורם להמעיט הכנסת רמבעה"נ אפי' כל שהוא הרי הוא כאלו שופך דמים ונפשות הוא קובע, וכל המתאמץ להגדילה אפי' כל שהוא הרי הוא כמציל נפשות ומקיים עולם מלא...". בעמוד השני, כותרת "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך..." תחתה רשומים שמות של עשרות רבנים שחתמו בשלוש המערכות שהיו בעניין זה אודות האיסור, על פי הספר "גבול עולם" (ירושלים, תרס"ג).
[1] דף כפול (הכולל [2] עמ' מודפסים). 47x30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים, ללא פגיעה בטקסט.
Category
Jerusalem and Eretz Israel – Letters and Documents, Books, Posters, and Proclamations
Catalogue
Auction 045 Online Auction - Judaica
Mar 14, 2023
Opening: $100
Sold for: $250
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
שש כרזות ומודעות מודפסות: מכתבים וקריאות לחיזוק, דרשות ועצרות תפילה - רבי יוסף חיים זוננפלד, רבה של "העדה החרדית" בירושלים. [שנות התרע"ב-תרצ"ב בקירוב 1912-1932].
1. "עם ה' חזקו ונתחזקה", קריאה מטעם רבי יצחק ירוחם דיסקין ורבי יוסף חיים זוננפלד, המבשרת על "יום תפלה ותשובה וצדקה" עם תענית, בערב ראש חודש שבט [יום היארצייט של המהרי"ל דיסקין], למען "אחינו ב"י היושבים בגלות רוסיא, פולין, אוקריינא וכו' אשר בעוה"ר הנם נתונים כצאן לטבח, להרוג ולאבד, למכה ולחרפה". ירושלים, [שנות התר"ע?]. חותמת: "בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים פעיה"ק ירושלים".
2. "ביום השבת - שביעי של פסח...". הזמנה לדרשות רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי מרדכי ליב רובין, בהיכל ישיבת מאה שערים. ירושלים, דפוס צוקרמן, [שנות ה-20?].
3. "שבת שובה", הזמנה לדרשות "שבת שובה" בבית מדרשו של רבי יוסף חיים זוננפלד, בית הכנסת הגדול "בתי מחסה". [ירושלים, דפוס צוקרמן, שנות ה-20?].
4. "מודעה לבני כולל שומרי החומות נתיני ממשלת טשכוסלובקיא". הזמנה לדרשה מפי רבי יוסף חיים זוננפלד, בביהמ"ד "בית שמואל" לרגל יום הולדתו ה-80 של נשיא צ'כוסולבקיה, טומאש מסריק. ירושלים, דפוס מוריה מ.ש. עץ הדר (שעהנבוים), ו' אדר, [תר"צ 1930].
5. "להצלת התורה" – קריאת רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי אליהו קלצקין גאב"ד לובלין, לתמיכה בישיבות ובלומדי התורה, הנמצאים בחרפת-רעב [בעקבות המשבר הכלכלי העולמי בארצות הגולה]. ירושלים, אלול תר"ץ.
6. מודעה תלת-לשונית (עברית, יידיש ואנגלית), מאת רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי אברהם יצחק הכהן קוק, המזהירה מפני שינויים בחלוקת התרומות למוסדות צדקה ותורה בארץ ישראל: "נצטערתי מאד על השמועה כי באה שאנשים שונים מתאמצים לנעול דלת בפני המשולחים של המוסדות הקדושים בא"י...". ירושלים, דפוס סלומון, תרצ"א.
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
6 כרזות. גודל משתנה. מצב כללי טוב. מצב כללי טוב.
שש כרזות ומודעות מודפסות: מכתבים וקריאות לחיזוק, דרשות ועצרות תפילה - רבי יוסף חיים זוננפלד, רבה של "העדה החרדית" בירושלים. [שנות התרע"ב-תרצ"ב בקירוב 1912-1932].
1. "עם ה' חזקו ונתחזקה", קריאה מטעם רבי יצחק ירוחם דיסקין ורבי יוסף חיים זוננפלד, המבשרת על "יום תפלה ותשובה וצדקה" עם תענית, בערב ראש חודש שבט [יום היארצייט של המהרי"ל דיסקין], למען "אחינו ב"י היושבים בגלות רוסיא, פולין, אוקריינא וכו' אשר בעוה"ר הנם נתונים כצאן לטבח, להרוג ולאבד, למכה ולחרפה". ירושלים, [שנות התר"ע?]. חותמת: "בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים פעיה"ק ירושלים".
2. "ביום השבת - שביעי של פסח...". הזמנה לדרשות רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי מרדכי ליב רובין, בהיכל ישיבת מאה שערים. ירושלים, דפוס צוקרמן, [שנות ה-20?].
3. "שבת שובה", הזמנה לדרשות "שבת שובה" בבית מדרשו של רבי יוסף חיים זוננפלד, בית הכנסת הגדול "בתי מחסה". [ירושלים, דפוס צוקרמן, שנות ה-20?].
4. "מודעה לבני כולל שומרי החומות נתיני ממשלת טשכוסלובקיא". הזמנה לדרשה מפי רבי יוסף חיים זוננפלד, בביהמ"ד "בית שמואל" לרגל יום הולדתו ה-80 של נשיא צ'כוסולבקיה, טומאש מסריק. ירושלים, דפוס מוריה מ.ש. עץ הדר (שעהנבוים), ו' אדר, [תר"צ 1930].
5. "להצלת התורה" – קריאת רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי אליהו קלצקין גאב"ד לובלין, לתמיכה בישיבות ובלומדי התורה, הנמצאים בחרפת-רעב [בעקבות המשבר הכלכלי העולמי בארצות הגולה]. ירושלים, אלול תר"ץ.
6. מודעה תלת-לשונית (עברית, יידיש ואנגלית), מאת רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי אברהם יצחק הכהן קוק, המזהירה מפני שינויים בחלוקת התרומות למוסדות צדקה ותורה בארץ ישראל: "נצטערתי מאד על השמועה כי באה שאנשים שונים מתאמצים לנעול דלת בפני המשולחים של המוסדות הקדושים בא"י...". ירושלים, דפוס סלומון, תרצ"א.
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
6 כרזות. גודל משתנה. מצב כללי טוב. מצב כללי טוב.
Category
Jerusalem and Eretz Israel – Letters and Documents, Books, Posters, and Proclamations
Catalogue
Auction 045 Online Auction - Judaica
Mar 14, 2023
Opening: $100
Sold for: $225
Including buyer's premium
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]
חמישה כרוזים בעניין פטירת הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד. ירושלים, [שנות ה-30].
* "על הלקח ארון אלקים" – כרוז מטעם ישיבת ותלמוד תורה מאה שערים, על פטירת רבי יוסף חיים זוננפלד, המודיע על דברי הספד שישאו הגאונים, רבי ליב חסמן, רבי פנחס עפשטין, רבי יצחק יעקב וכטפאגעל ורבי יעקב הנך סנקוביץ, בהיכל הישיבה. דפוס צוקרמן.
* כרוז מטעם חברה קדישא גחש"א דכוללות אשכנזים, קריאה להתפלל תפלת שחרית וסליחות ביום ז' אדר, כפי תקנות החברה קדישא, ודברי הספד שיאמרו אחר התפילה על הגאונים רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי אליהו קלעצקין; וקריאה לעצרת תפילה והתעוררות "לשלום אחינו שבגולה הנתונים בצרה", על קברות הצדיקים. דפוס צוקרמן.
* "אבל גדול ליהודים", כרוז מטעם בית מדרש בית שמואל לעדת פרושים, קריאה לבכי ולמספד על פטירת הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, שתיערך על ידי רבי פנחס ליכטנשטיין. דפוס מוריה.
* כרוז מטעם חברה קדישא גחש"א הראשית והכללית דכוללות אשכנזים, קריאה להשתתף בעליה לקברו בהר הזיתים של רבי יוסף חיים זוננפלד, לכבוד יום השנה לפטירתו, בי"ט אדר. דפוס "יהודה וירושלים".
* "מספד מר" – כרוז מטעם ישיבת אהל משה, התכנסות לעצרת בכי ומספד על הסתלקות הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, בהשתתפות הגאונים רבי יצחק שלמה בלויא, רבי דוד יונגרייז, ורבי בן ציון יאדלר. [דפוס "יהודה וירושלים"].
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
5 כרוזים. גודל ומצב משתנים. כתמים. קרעים חסרים בשני כרוזים.
חמישה כרוזים בעניין פטירת הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד. ירושלים, [שנות ה-30].
* "על הלקח ארון אלקים" – כרוז מטעם ישיבת ותלמוד תורה מאה שערים, על פטירת רבי יוסף חיים זוננפלד, המודיע על דברי הספד שישאו הגאונים, רבי ליב חסמן, רבי פנחס עפשטין, רבי יצחק יעקב וכטפאגעל ורבי יעקב הנך סנקוביץ, בהיכל הישיבה. דפוס צוקרמן.
* כרוז מטעם חברה קדישא גחש"א דכוללות אשכנזים, קריאה להתפלל תפלת שחרית וסליחות ביום ז' אדר, כפי תקנות החברה קדישא, ודברי הספד שיאמרו אחר התפילה על הגאונים רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי אליהו קלעצקין; וקריאה לעצרת תפילה והתעוררות "לשלום אחינו שבגולה הנתונים בצרה", על קברות הצדיקים. דפוס צוקרמן.
* "אבל גדול ליהודים", כרוז מטעם בית מדרש בית שמואל לעדת פרושים, קריאה לבכי ולמספד על פטירת הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, שתיערך על ידי רבי פנחס ליכטנשטיין. דפוס מוריה.
* כרוז מטעם חברה קדישא גחש"א הראשית והכללית דכוללות אשכנזים, קריאה להשתתף בעליה לקברו בהר הזיתים של רבי יוסף חיים זוננפלד, לכבוד יום השנה לפטירתו, בי"ט אדר. דפוס "יהודה וירושלים".
* "מספד מר" – כרוז מטעם ישיבת אהל משה, התכנסות לעצרת בכי ומספד על הסתלקות הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, בהשתתפות הגאונים רבי יצחק שלמה בלויא, רבי דוד יונגרייז, ורבי בן ציון יאדלר. [דפוס "יהודה וירושלים"].
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
5 כרוזים. גודל ומצב משתנים. כתמים. קרעים חסרים בשני כרוזים.
Category
Jerusalem and Eretz Israel – Letters and Documents, Books, Posters, and Proclamations
Catalogue